בְּרֵאשִׁית י״ח · כ״ב

וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

האנשים פונים משם והולכים לסדום, ואברהם עודנו עומד לפני ה׳. רש״י מבאר ש״ויפנו משם״ פירושו מהמקום שאברהם ליווה אותם, ומעיר שהיה ראוי לכתוב שה׳ עודנו עומד על אברהם, אלא שזהו תיקון סופרים כלפי כבוד השכינה. הרשב״ם מסביר ש״עומד לפני ה׳״ פירושו לפני המלאך, לבקש פניו. הפסוק הוא נקודת המפנה שבה נשארים שני המלאכים בדרכם לסדום, ואילו אברהם נשאר לעמוד לפני ה׳ בתפילה. עמידה זו של אברהם היא פתיחת המשא ומתן הגדול שלו למען אנשי סדום. בכך מתגלה אברהם לא רק כמכניס אורחים אלא גם כמי שמבקש רחמים אף על אנשי רשע, מתוך אכפתיות לגורל הבריות.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויפנו משם. מִמָּקוֹם שֶׁאַבְרָהָם לִוָּם שָׁם:

ואברהם עודנו עומד לפני ה'. וַהֲלֹא לֹא הָלַךְ לַעֲמֹד לְפָנָיו, אֶלָּא הַקָּבָּ"ה בָּא אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, וְהָיָה לוֹ לִכְתֹּב "וַה' עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד עַל אַבְרָהָם"? אֶלָּא תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה (אֲשֶׁר הֲפָכוּהוּ רַזִ"לִ לִכְתֹּב כֵּן) (בראשית רבה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִתְפְּנִיאוּ מִתַּמָּן גֻּבְרַיָּא וַאֲזָלוּ לִסְדוֹם וְאַבְרָהָם עַד כְּעַן מְשַׁמֵּשׁ בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

עומד לפני ה' - לפני המלאך לבקש פניו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח לְהַשְׁחִית כְּבָר הִגִּיעוּ לִסְדוֹם, מִכָּל מָקוֹם אַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּלְלַמֵּד זְכוּת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אֲפִילוּ חֶרֶב חַדָּה מוּנַחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים" (ברכות י.). וְכֵן בְּחַיָּבֵי מִיתוֹת אָמְרוּ: "מַחֲזִירִים אוֹתוֹ אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו" (סנהדרין מד:).

מקור: ספריא · נחלת הכלל