אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃

אולי יש חמשים צדיקים. עֲשָׂרָה צַדִּיקִים לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, כִּי ה' מְקוֹמוֹת יֵשׁ. וְאִם תֹּאמַר: לֹא יַצִּילוּ הַצַּדִּיקִים אֶת הָרְשָׁעִים, לָמָּה תָּמִית הַצַּדִּיקִים?

מָאִים אִית חַמְּשִׁין זַכָּאִין בְּגוֹ קַרְתָּא הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי וְלָא תִשְׁבּוֹק לְאַתְרָא בְּדִיל חַמְשִׁין זַכָּאִין דִּי בְגַוָּהּ

ולא תשא למקום. כטעם תסלח כמו "נושא עון" (שמות לד ז)

למקום הוא סדום כי בעבורו נגש אברהם להציל את לוט:

חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:כ"ד), עֲשָׂרָה לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, "הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה", תִּשְׁעָה לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, וְאַתָּה צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּצְטָרֵף עִמָּהֶם, "אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים", וְיִמָּלְטוּ אַרְבָּעָה כְּרַכִּים, וְכֵן שְׁלֹשִׁים יַצִּילוּ שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יַצִּילוּ שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה יַצִּילוּ אֶחָד. וְלֹא בִּקֵּשׁ עַל פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ שְׁמֹנָה צַדִּיקִים וְלֹא הִצִּילוּ עַל דּוֹרָן, וְתִשְׁעָה עַל יְדֵי צֵרוּף כְּבָר בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא. כָּל אֵלּוּ דִּבְרֵי הָרַב זַ"ל. וַאֲנִי תָּמֵהַּ, אִם כֵּן מָה הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר הָיָה מִתְחַנֵּן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, "אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי", וְ"הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי", וַהֲלֹא רָאוּי הוּא שֶׁיִּהְיוּ אַרְבָּעִים מַצִּילִין אַרְבָּעָה, וּשְׁלֹשִׁים וְהָעֶשְׂרִים יַצִּילוּ לְפִי חֶשְׁבּוֹן כַּאֲשֶׁר הַחֲמִשִּׁים יַצִּילוּ חָמֵשׁ. וְכֵן מָה שֶׁאָמַר כִּי תִּשְׁעָה עַל יְדֵי צֵרוּף כְּבָר בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא, וַהֲלֹא לְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה הָיָה מְבַקֵּשׁ הַצֵּרוּף וְלֹא הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אֲבָל תִּשְׁעָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם. וְהִנֵּה דַּעַת הָרַב לוֹמַר שֶׁהָרַבִּים רְאוּיִין לְהַצָּלָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יַצִּילוּ הַמּוּעָטִים אֲפִלּוּ הַצָּלָה מוּעֶטֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ת"כ בחקותי) אֵינוֹ דּוֹמֶה מוּעָטִין הָעוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה לִמְרֻבִּים הָעוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה. וְהִנֵּה הוֹדָה הקב"ה שֶׁיַּצִּילוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה בְּצֵרוּף צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּל הַכְּרַכִּין כְּאִלּוּ הָיוּ חֲמִשִּׁים שְׁלֵמִין, וּמֵעַתָּה כְּשֶׁיִּהְיוּ מ' צַדִּיקִים מַצִּילִין אַרְבָּעָה אַף בְּצֵרוּף הַצַּדִּיק יִתְעַלֶּה יִנָּצְלוּ, וְכֵן הַשְּׁלֹשִׁים וְהָעֶשְׂרִים וְהָעֲשָׂרָה, שֶׁכְּבָר הוֹדָה בַּצֵּרוּף הַזֶּה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהוֹדָה בּוֹ עִם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה שֶׁהֵם רַבִּים, וְשֶׁמָּא לֹא יוֹדֶה בַּצֵּרוּף עִם הַמּוּעָטִין כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, צִדְקַת ה' רְאוּיָה הִיא לְהִצְטָרֵף וּלְהַצִּיל, כֵּיוָן שֶׁהוֹדָה שֶׁלֹּא יַבְדִּיל בֵּין רַב לִמְעָט. זֶה דַּעַת הָרַב. וְדֶרֶךְ פְּשַׁט הַכְּתוּבִים סְלוּלָה, שֶׁאָמַר תְּחִלָּה חֲמִשִּׁים לָתֵת חֶשְׁבּוֹן שָׁלֵם שֶׁל עֲשָׂרָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְחָזַר וּפָחַת כְּמוֹ שֶׁיָּכוֹל, וּלְהַצִּיל הַכֹּל הָיָה אוֹמֵר. וְלֹא יָדַעְתִּי מִי הִכְנִיסוֹ לָרַב בַּמֶּה שֶׁאָמַר:

בתוך העיר - סדום. ומלך סדום היה ראש לכל המלכויות שבמקום ההוא.

הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם. אַף עַל פִּי שֶׁתִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לָרְשָׁעִים בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים, חָלִלָה לְּךָ לְהָמִית צַדִּיק.

בתוך העיר היא סדום שהרי מלך סדום היה ראש לכל חמשה מלכים.