בְּרֵאשִׁית י״ח · כ״א

אֵֽרְדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃

במילים פשוטות

ה׳ אומר: ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, ואם לא אדעה. רש״י מבאר שהכתוב מלמד את הדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראייה, ודבר אחר ש״ארדה נא״ פירושו לרדת לסוף מעשיהם. אבן עזרא מביא פירוש שאם עשו כצעקה - יעשה בהם כלה, ואם לא - ירחם עליהם. הפסוק מלמד על מידת הדין של ה׳: אף שהכול גלוי לפניו, הוא מתנהג כביכול בדרך של בדיקה וראייה קודם עשיית הדין, כדי ללמד את הדיינים שאין להוציא משפט אלא לאחר בירור מדוקדק. יש בכך גם מסר של סבלנות ובחינה - ה׳ אינו ממהר להשחית, אלא בוחן אם באמת מיצו אנשי סדום את מידת רשעתם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ארדה נא. לִמֵּד לַדַּיָּנִים שֶׁלֹא יִפְסְקוּ דִינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בִרְאִיָּה, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְפָרָשַׁת הַפַּלָּגָה. דָּבָר אַחֵר, אֵרְדָה נָא לְסוֹף מַעֲשֵׂיהֶם:

הכצעקתה. שֶׁל מְדִינָה:

הבאה אלי עשו. וְכֵן עוֹמְדִים בְּמִרְדָּם, כָּלָה אֲנִי עוֹשֶׂה בָהֶם, וְאִם לֹא יַעַמְדוּ בְמִרְדָּן אֵדְעָה מָה אֶעֶשֶׂה לְהִפָּרַע מֵהֶן בְּיִסּוּרִין וְלֹא אֲכַלֶּה אוֹתָן. וְכַיּוֹצֵא בוֹ מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ (שמות ל"ג); וּלְפִיכָךְ יֵשׁ הֶפְסֵק נְקֻדַּת פְּסִיק בֵּין עָשׂוּ לְכָלָה, כְּדֵי לְהַפְרִיד תֵּבָה מֵחֲבֶרְתָּהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ הַכְּצַעֲקָתָהּ - צַעֲקַת רִיבָה אַחַת שֶׁהָרְגוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה עַל שֶׁנָּתְנָה מָזוֹן לְעָנִי, כַּמְּפֹרָשׁ בְּחֵלֶק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אִתְגְּלֵי כְעַן וְאֶדּוּן הֲכִי קְבִלְתְּהוֹן דְּעַלַּת לָקֳדָמַי עֲבָדוּ אֶעְבֵּד עִמְּהוֹן גְּמִירָא אִם לָא תָיְבִין וְאִם תָּיְבִין לָא אֶתְפְּרָע

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וי"א הכצעקתה הבאה אלי. אם כן עשו אעשה בהם כלה:

ואם לא אדעה. ארחם אותם וכן יפרשו וידע אלהים (שמות ב כה) ועל דעתי פירושו אראה אם עשו כלם כרעה הזאת, כי האמת שהכל ידע כל חלק על דרך כל, ולא על דרך חלק, והעד כי זה הפירוש הוא האמת. ואם הוא סוד גדול שאמר אברהם האף תספה, ונפתח ה"א האף ואם הוא לתימא בעבור האל"ף שהוא מהגרון, שמשפט לשון הקדש להרחיב אשר לפניו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

עשו, כלה - פסיק יש בינתיים, להפריד את הדבר. כלומר: אם כן עשו, אעשה אותם כלה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

אֵרְדָה נָּא. אֵרֵד לְסוֹף תַּכְלִית רִשְׁעָם שֶׁהוּא מוּכָן לָצֵאת מֵרָעָה אֶל רָעָה, כְּעִנְיַן "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם" (בראשית יא:ז), כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ. אֶרְאֶה זֶה בְּפֹעַל בְּהִתְגַּלּוּת לִבָּם שֶׁיִּתְקוֹמְמוּ עַל לוֹט הַמִּתְנַדֵּב, וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם כִּי לֹא אֶל חִנָּם הָיָה עֹנֶשׁ הַגָּדוֹל:

עָשׂוּ כָּלָה. עָשׂוּ כֻּלָּם שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם מוֹחֶה, כְּמוֹ "כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ" (שמות יא:א) שֶׁעִנְיָנוֹ כֻּלְּכֶם, וְגַם זֶה נוֹדַע בִּשְׁלִיחוּת הַמַּלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "כָּל הָעָם מִקָּצֶה" (בראשית יט:ד) וְאֵין מַכְלִים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

הכצעתקה הבאה אלי עשו הכל גלוי לפניו אלא כנגד מדת הרחמים שהיתה מבקשת רחמים עליהם נאמר.

ואם לא אדעה ארחם. כמו וידע אלקים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אֵרְדָה נָּא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לְשׁוֹן יְרִידָה, וְעוֹד לָמָּה יִצְטָרֵךְ ה׳ לָרֶדֶת, וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם כְּגַרְגִּיר שֶׁל חַרְדָּל לְפָנָיו, וְעוֹד אָמְרוֹ הַכְּצַעֲקָתָהּ וְגוֹ׳ וְכִי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יִסְתַּפֵּק בִּידִיעָה? וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ כִּי לְלַמֵּד בָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ בֵּית דִּין לְמַטָּה מִשְׁפָּט אֶלָּא בִּרְאָיָה. וְקָשֶׁה לִדְבָרָיו לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לָזֶה מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דּוֹר הַפַּלָּגָה דִּכְתִיב (בראשית יא:ה) ״וַיֵּרֶד ה׳״ וְגוֹ׳, וּמָצִינוּ לְרַשִׁ״י עַצְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ כֵּן שָׁם?

אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא כִּי הוֹדִיעַ ה׳ הַסֵּדֶר אֲשֶׁר יִתְנַהֵג בּוֹ עִם הַנִּבְרָאִים לְצַד הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים. הִנֵּה שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת כִּי הַכֹּל כְּפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, וּכְשֶׁיַּעֲבֹר הָאָדָם עַל אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳ וְיַמְרֶה פִּי עֶלְיוֹן לְצַד מַעֲלַת הָאֵל הַגָּדוֹל, יִתְחַיֵּב לְהֵאָבֵד הוּא וְכָל סְבִיבָיו, כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ ה׳ צְבָאוֹת הִכְעִיס וְכָל שֶׁהוּא מֵהַהַמְרָאָה יִתְחַיֵּב עָלֶיהָ. וְיַחְשׁוֹב הָאָדָם כִּי הָאָדוֹן יָדִין אֶת עוֹלָמוֹ בְּמִשְׁפָּט זֶה וְהוּא מִשְׁפַּט צֶדֶק, וּלְעוֹלָם אִם יָבֹא ה׳ בְּמִשְׁפָּט בְּדֶרֶךְ טוֹעֵן וְנִטְעָן לְהִשָּׁפֵט עִם הַנִּבְרָאִים אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִתְחַיְּבוּ, וְגַם דּוֹר הַמַּבּוּל אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁפָּט מִשְׁפַּט מָוֶת. לָזֶה אָמַר ה׳ כָּאן בְּהוֹדָעַת דְּרָכָיו אֶל אַבְרָהָם אֵרְדָה נָּא, פֵּרוּשׁ: לֹא יִשְׁפּוֹט בְּעֵרֶךְ מַעֲלָתוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁוָאָה לַנִּבְרָאִים, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ הַנָּבִיא (ישעיהו מ״ג:כ״ו) ״נִשָּׁפְטָה יָחַד״ בְּהַשְׁוָאָה לַנִּבְרָאִים הַפְּחוּתִים, וּבְעֵרֶךְ זֶה יִשְׁפּוֹט וְיִרְאֶה אִם הוּא בְּעֵרֶךְ הַצְּעָקָה שֶׁבָּאָה אֵלַי. פֵּרוּשׁ: כִּי הַצּוֹעֵק וְתוֹבֵעַ מִשְׁפָּט מֵה׳ יִתְבַּע הַמִּשְׁפָּט לְפִי עֵרֶךְ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא. לָזֶה אָמַר ה׳: וְאִם אַחַר שֶׁאַעֲרִיךְ הַמִּשְׁפָּט בְּעֵרֶךְ שְׁלִילַת מַעֲלָתִי עֲדַיִן שִׁעוּר שֶׁתִּהְיֶה תְּבִיעַת מִדַּת הַדִּין לְחַיְּבָם - כָּלָה, וְאִם לֹא - אֵדָעָה אִם רְאוּיִים לִשְׁפּוֹט בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ לֹא. וּמֵעַתָּה אֵין פֵּרוּשׁ אֵרְדָה נָּא אֶלָּא הַדְרָגָה בַּדִּין, וּלְעוֹלָם מִמְּקוֹמוֹ יַשְׁקִיף לָדַעַת וְיַבְחִין לְבָבוֹת בְּנֵי אָדָם.

עוֹד יִרְצֶה שֶׁהֲגַם שֶׁצַּעֲקָתָם בָּאָה, עִם כָּל זֶה רָצָה לְהַבְחִין בָּהֶם אִם בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט לֹא חָזְרוּ בָהֶם וְעוֹדָם מַחֲזִיקִים בְּרִשְׁעָם, וְלָזֶה שָׁלַח הַמַּלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי צוּרָה וְתֹאַר יָפֶה לִבְחֹן בָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֵרְדָה נָּא פֵּירוּשׁ עַתָּה וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ עָשׂוּ עוֹד כָּלָה, וְאִם לֹא וְגוֹ׳, וְהֵם הָרְשָׁעִים כְּצַעֲקָתָם עָשׂוּ שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד הֶחְלִיטוּ הַמַּלְאָכִים וְאָמְרוּ לְלוֹט (בראשית י״ט:י״ג) ״מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ״ וְגוֹ׳, אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן לֹא אָמְרוּ כְּלוּם. הָא לָמַדְתָּ אִם לֹא הָיוּ מְבַקְשִׁים לִשְׁלוֹחַ יָד בַּמַּלְאָכִים, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה לָהֶם אֲרִיכוּת זְמַן בְּמִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְאוּלַי נָגַע ה׳ בְּדִין זֶה מִדִּין מוֹרֶדֶת שֶׁאָמְרוּ בִּכְתוּבּוֹת (דף סג:) שֶׁאֲפִילוּ אַחַר שֶׁעָבְרוּ אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת בְּהַכְרָזָה, בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין מוֹדִיעִין אוֹתָהּ אוּלַי תָּשׁוּב, וְלָזֶה שָׁלַח ה׳ הַמַּלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים עַל דַּעַת שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתוּ עַד שֶׁיִּרְאוּ בָהֶם כִּי עוֹדָם בְּרִשְׁעָם. וְלָזֶה סָמַךְ פָּסוּק ״וַיִּפְנוּ מִשָּׁם״ וְגוֹ׳ לְ״אֵרְדָה נָּא״ וְהָבֵן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל