כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהֹוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃

כי ידעתיו. לְשׁוֹן חִבָּה, כְּמוֹ מוֹדָע לְאִישָׁהּ (רות ב'), הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ (שם ג'), וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם (שמות ל"ג). וְאָמְנָם עִקַּר לְשׁוֹן כֻּלָּם אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן יְדִיעָה, שֶׁהַמְחַבֵּב אֶת הָאָדָם מְקָרְבוֹ אֶצְלוֹ וְיוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ, וְלָמָּה יְדַעְתִּיו?

למען אשר יצוה. לְפִי שֶׁהוּא מְצַוֶּה אֶת בָּנָיו עָלַי לִשְׁמֹר דְּרָכַי. וְאִם תְּפָרְשֵׁהוּ כְתַרְגּוּמוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְגוֹ', אֵין לְמַעַן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן:

יצוה. לְשׁוֹן הוֹוֶה, כְמוֹ כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב (איוב א'):

למען הביא. כָּךְ הוּא מְצַוֶּה לְבָנָיו, שִׁמְרוּ דֶּרֶך ה' כְּדֵי שֶׁיָּבִיא ה' עַל אַבְרָהָם וְגוֹ'; עַל בֵּית אַבְרָהָם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עַל אַבְרָהָם, לָמַדְנוּ, כָּל הַמַּעֲמִיד בֵּן צַדִּיק כְּאִלוּ אֵינוֹ מֵת:

אֲרֵי גְּלִי קֳדָמַי (גי' רמב''ן יְדַעְתִּנֵּהּ) בְּדִיל דִּי יְפַקֵּד יָת בְּנוֹהִי וְיָת אֱנַשׁ בֵּיתֵהּ בַּתְרוֹהִי וְיִטְּרוּן אָרְחָן דְּתַקְּנָן קֳדָם יְיָ לְמֶעֱבַּד צְדַקְתָּא וְדִינָא בְּדִיל אַיְיתִי יְיָ עַל אַבְרָהָם יָת דְּמַלֵּל עֲלוֹהִי

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:י"ט), "אֲרִי יְדַעְתִּנֵּיהּ" כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן חִבָּה, כְּמוֹ "מוֹדָע לְאִישָׁהּ" (רות ב א), "וָאֵדָעֲךָ" (שמות לג יז). אָמְנָם עִקַּר כֻּלָּם לְשׁוֹן יְדִיעָה, שֶׁהַמְחַבֵּב אֶת הָאָדָם וּמְקָרְבוֹ אֶצְלוֹ יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ. וְאִם תְּפָרְשֵׁהוּ יוֹדֵעַ אֲנִי בּוֹ שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בָּנָיו, אֵין "לְמַעַן" נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "יְדַעְתִּיו", גִּדַּלְתִּיו וְרוֹמַמְתִּיו בַּעֲבוּר אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו אַחֲרָיו לַעֲשׂוֹת אֶת הַיָּשָׁר לְפָנַי, וּלְכָךְ אֲשִׂימֶנּוּ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם שֶׁיַּעַבְדוּנִי, וְכָמוֹהוּ "יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם" (שמות לג יב), "מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ" (תהלים קמד ג). אוֹ יֹאמַר יְדַעְתִּיו שֶׁיְּצַוֶּה, וְכֵן "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ" (שמות כג יב), שֶׁיָּנוּחַ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהִיא יְדִיעָה בּוֹ מַמָּשׁ, יִרְמֹז כִּי יְדִיעַת הַשֵּׁם שֶׁהִיא הַשְׁגָּחָתוֹ בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הִיא לִשְׁמֹר הַכְּלָלִים, וְגַם בְּנֵי הָאָדָם מֻנָּחִים בּוֹ לַמִּקְרִים עַד בֹּא עֵת פְּקֻדָּתָם, אֲבָל בַּחֲסִידָיו יָשׂוּם אֵלָיו לִבּוֹ לָדַעַת אוֹתוֹ בִּפְרָט, לִהְיוֹת שְׁמִירָתוֹ דְּבֵקָה בּוֹ תָּמִיד, לֹא תִּפָּרֵד הַיְּדִיעָה וְהַזְּכִירָה מִמֶּנּוּ כְּלָל, כְּטַעַם "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו" (איוב לו ז). וּבָאוּ מִזֶּה פְּסוּקִים רַבִּים, כְּדִכְתִיב (תהלים לג יח) "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו" וְזוּלַת זֶה:

כִּי יְדַעְתִּיו. מוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר:

לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו. וְכָל זֶה אָמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אַבְרָהָם לְבָנָיו בִּרְאוֹתוֹ גֹּדֶל חֲסָדָיו גַּם לָרְשָׁעִים וּמִשְׁפָּטָיו נֶגֶד הַבִּלְתִּי שָׁבִים, יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו. וְהַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן הַמְכֻוָּן בָּזֶה מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָיָה לְהָבִיא עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֵּר, כְּאָמְרוֹ: "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (בראשית יז:ז).

למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו שיבואו אחריו שלא יהא כאנשי סדום פן יגיע אליהם כמעשה הרשעים אלא ישמרו הם דרך ה׳‎ לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה׳‎ על אברהם וגו'.