וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃

חדל להיות. פָּסַק מִמֶּנָה:

אורח כנשים. אֹרַח נִדּוֹת:

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה סִיבוּ עַלּוּ בְיוֹמִין פְּסַק מִלְּמֶהֱוֵי לְשָׂרָה אוֹרַח כִּנְשַׁיָּא

באים בימים. הגיעו לימים רבים:

בָּאִים בַּיָּמִים הָאָדָם בִּימֵי בְּחוּרוֹתָיו יִקָּרֵא "עוֹמֵד בַּיָּמִים", וְיִקָּרְאוּ "יָמָיו", כִּי הֵם שֶׁלּוֹ, כִּלְשׁוֹן "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא" (שמות כג כו), אֲבָל כַּאֲשֶׁר יַזְקִין וְיִחְיֶה יָמִים רַבִּים מֵרֹב בְּנֵי הָאָדָם בְּדוֹרוֹ, יִקָּרֵא "בָּא בַּיָּמִים", מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּבָא בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת נוֹסֵעַ מֵעִיר וּבָא אֶל עִיר מִיּוֹם אֶל יוֹם:

חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים הוּא הַזְּמַן לְהֵרָיוֹן, כִּי אַחֲרֵי הֶפְסֵק הָאֹרַח מֵחֲמַת זִקְנָה לֹא תֶּהֱרֶינָה:

ואברהם ושרה זקנים מה ת״‎ל לקמן ואברהם זקן בא בימים אלא מלמד שהחזירו הקב״‎ה לנערותו וצריך לכתוב פעם שניה ואברהם זקן, בראשית רבה.

זקנים באים בימים מתחלת הספר עד כאן לא תמצא זקנה כתובה בשום אדם עד שבא אברהם ואמר לפני הקב״‎ה רבונו של עולם אדם ובנו נכנסין למקום אחד ואין אדם יודע את מי יכבד, ומתוך שאתה מעטרו בשיבה אדם יודע למי יכבד. א״‎ל הקב״‎ה דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל מתחלת הספר עד יצחק לא כתיב יסורין עד שבא יצחק ותבע יסורין, אמר לפניו רבון העולמים אדם מת בלא יסורין מדת הדין מתוחה כנגדו א״‎ל הקב״‎ה חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל ותכהין עיניו מראות יעקב תבע חולי אמר רבון העולמים אדם מת בלא חולי אינו מתיישב בין בניו ומתוך שהוא חולה שנים או שלשה ימים הוא מיושב בין בניו א״‎ל הקב״‎ה חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל הה״‎ד ויאמר ליוסף הנה אביך חולה נמצא אברהם חדש זקנה שנאמר ואברהם זקן. יצחק חדש יסורים שנא׳‎ ויהיה כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות. יעקב חדש חולי כדכתיב הנה אביך חולה.

חדל להיות לשרה ארח כנשים שאר נשים זקנות אין להם וסת נדות וזאת היתה זקנה ופרסה נדה כמו שפרש״‎י גבי ויקח חמאה וחלב.