מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים מוֹעֵד הַקָּבוּעַ לְאִשָּׁה שֶׁשָּׁהֲתָה עִם בַּעֲלָהּ י' שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה חַיָּב לִשָּׂא אַחֶרֶת:
לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן מַגִּיד שֶׁאֵין יְשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" עַד שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ט"ז:ג'). וְהַטַּעַם הַזֶּה אֵינֶנּוּ יָפֶה, שֶׁיְּשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם. וּמִשְׁנָה שֶׁשָּׁנִינוּ בָּהּ (יבמות סד) בְּכָל אָדָם הִיא. וְאִם הָיָה מִפְּנֵי הַהַבְטָחָה הַזּוֹ לְאַבְרָם הָיְתָה עוֹלָה לִשְׁאָר הָאֲנָשִׁים. וּכְבָר טָעוּ בָּהּ גַּם כֵּן מִן הַמְּפָרְשִׁים טָעוּת אַחֶרֶת, שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵין דִּין הַיּוֹשֵׁב בְּחוּצָה לָאָרֶץ לְהוֹצִיא הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁהֲתָה עִמּוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה וְלֹא שֶׁיִּשָּׂא אַחֶרֶת. וְאֵין הָעִנְיָן כֵּן, אֲבָל הַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁאִם הָיָה אָדָם עִם אִשְׁתּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ חָמֵשׁ אוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים וּבָאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹתְנִין לָהֶם זְמַן עֶשֶׂר שָׁנִים מֵעֵת בִּיאָתָם לָאָרֶץ, אוּלַי בִּזְכוּת הָאָרֶץ יִבָּנוּ, וְכֵן עָשׂוּ אַבְרָהָם וְשָׂרָה מָנוּ מֵעֵת בּוֹאָם שָׁם:
