בְּרֵאשִׁית ט״ז · ב׳

אולי אבנה ממנה. לִמֵּד עַל מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינוֹ בָנוּי אֶלָּא הָרוּס:

אבנה ממנה. בִּזְכוּת שֶׁאַכְנִיס צָרָתִי לְתוֹךְ בֵּיתִי:

לקול שרי. לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ (בראשית רבה):

וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם הָא כְעַן מַנְעֲנִי יְיָ מִלְמֵילַד עוּל כְּעַן לְוַת אַמְתִי מָאִים אִתְבְּנֵי מִנַהּ וְקַבִּיל אַבְרָם לְמֵימַר שָׂרָי

אולי אבנה. מגזרת בן, ועוד יתכן שהבן הוא כדמות בניין, והאב כמו היסוד. ובן חסר ה"א וכן כל חי תאר, או פעל עבר:

וישמע אברם. אמר לה כן:

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי לֹא אָמַר הַכָּתוּב "וַיַּעַשׂ כֵּן", אֲבָל אָמַר כִּי שָׁמַע לְקוֹל שָׂרַי, יִרְמֹז כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאַבְרָם מִתְאַוֶּה מְאֹד לְבָנִים, לֹא עָשָׂה כֵן בְּלֹא רְשׁוּת שָׂרַי. וְגַם עַתָּה לֹא נִתְכַּוֵּן שֶׁיִּבָּנֶה הוּא מֵהָגָר וְיִהְיֶה זַרְעוֹ מִמֶּנָּה, אֲבָל כָּל כַּוָּנָתוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן שָׂרָה שֶׁתִּבָּנֶה מִמֶּנָּה, שֶׁיִּהְיֶה לָהּ נַחַת רוּחַ בִּבְנֵי שִׁפְחָתָהּ, אוֹ זְכוּת שֶׁתִּזְכֶּה הִיא לְבָנִים בַּעֲבוּר כֵּן כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר מב ב עא ז). וְאָמַר עוֹד "וַתִּקַּח שָׂרַי", לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא מִהֵר אַבְרָם לַדָּבָר עַד שֶׁלָּקְחָה שָׂרַי וְנָתְנָה בְּחֵיקוֹ. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב "שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם" "לְאַבְרָם אִישָׁהּ", לִרְמֹז כִּי שָׂרָה לֹא נִתְיָאֲשָׁה מֵאַבְרָם וְלֹא הִרְחִיקָה עַצְמָהּ מֵאֶצְלוֹ, כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, אֲבָל רָצְתָה שֶׁתִּהְיֶה גַּם הָגָר אִשְׁתּוֹ, וּלְכָךְ אָמַר "לוֹ לְאִשָּׁה", שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כְּפִלֶגֶשׁ רַק כְּאִשָּׁה נְשׂוּאָה לוֹ. וְכָל זֶה מוּסַר שָׂרָה וְהַכָּבוֹד שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּבַעְלָהּ:

הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָתֵת לְךָ זֶרַע כְּאָמְרוֹ "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (בראשית יב:ז), לֹא אָמַר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אוֹתוֹ הַזֶּרַע מִמֶּנִּי:

אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה. אוּלַי קִנְאַת הַיָּרֵךְ תְּעוֹרֵר הַכֹּחַ לִפְעֻלּוֹתָיו וְיִתְחַזֵּק לְהַשִּׂיג הַזֶּרַע (מגילה יג).

לְקוֹל שָׂרָי. נָטָה לְבָבוֹ שֶׁיִּהְיֶה דַּעְתָּהּ אֲמִתִּי, לְפִיכָךְ קִבֵּל דְּבָרֶיהָ לֹא לְהִתְעַנֵּג בְּמִשְׁגַּל הָאִשָּׁה.