וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃ {ס}

הכתוב חותם את רשימת העמים: האמורי, הכנעני, הגרגשי והיבוסי. אונקלוס מתרגם את שמות העמים לארמית. פסוק זה משלים את מניין עשרת העמים שארצם הובטחה לזרעו של אברם בברית בין הבתרים. ברשימה זו נכללים העמים המרכזיים שישבו בארץ כנען, ובהם האמורי, הכנעני והיבוסי, שאת ארצם עתידים בני אברם לרשת. סיום הפרשה במניין מפורט של העמים מבטא את היקף ההבטחה ואת ממשותה: הארץ המובטחת אינה מושג מעורפל אלא טריטוריה מוגדרת, מיושבת בעמים ידועים, שתעבור בבוא העת לידי זרעו של אברם כפי שנשבע לו ה׳ בברית.