אֶל עַיִן מִשְׁפָּט עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהִשְָּׁפֵט שָׁם עַל עִסְקֵי אוֹתוֹ הָעַיִן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ד:ז') מִדִּבְרֵי אַגָּדָה (במד"ר יט יד). וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה, כִּי "קָדֵשׁ" זֶה הוּא "קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ", כִּי הוּא בְּ"אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר", וּמִמֶּנּוּ נִשְׁתַּלְּחוּ מְרַגְּלִים בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג כו) "אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה", וְכָתוּב (דברים א יט כב) "וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ" "וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ", וְשָׁם יָשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל יָמִים רַבִּים. אֲבָל "קָדֵשׁ" שֶׁשָּׁם מִשְׁפַּט הַצַּדִּיקִים הוּא בְּמִדְבַּר צִן, שֶׁבָּאוּ שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ א) "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ" וּגְמַר הַפָּרָשָׁה. אוּלַי הַמִּדְרָשׁ עַל הַשֵּׁם בִּלְבַד הוּא, רָמַז הַכָּתוּב כִּי הַשֵּׁם הַזֶּה "קָדֵשׁ" הוּא יִהְיֶה עֵין מִשְׁפָּט. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית י"ד:ז') אָמַר "מֵישַׁר פִּלּוּג דִּינָא", וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ, אוּלַי הוּא מִלְּשׁוֹן "פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם" (ישעיהו ל כה), "מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה" (איוב לח כה), וְכֵן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים (אסתר רבה ה) "פַּלְגּוֹ שֶׁל יָם", יֹאמַר כִּי בַּמִּישׁוֹר הַהוּא מַעְיָן הַמִּשְׁפָּט וְעֹמֶק הַדִּין, כִּי הָיָה מִישׁוֹר נָאֶה מְעֻתָּד לַמְּלָכִים, שָׁם יָשְׁבוּ לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם בָּאֲרָצוֹת הָהֵם:
שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ד:ז'), עֲדַיִן לֹא נוֹלַד עֲמָלֵק וְנִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד. וְלֹא יָדַעְתִּי אִם רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ קָרָא הַמָּקוֹם בַּשֵּׁם שֶׁהוּא נִקְרָא בְּיָמָיו, וְאִם כֵּן אֵין בְּכָאן דָּבָר עָתִיד, אוֹ מַה הָעֲתִידוֹת הַזּוֹ שֶׁיִּתְנַבְּאוּ הַגּוֹיִם לִקְרֹא הַמָּקוֹם כֵּן. וּלְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מ"ב:ז'), עֲדַיִן לֹא נוֹלַד עֲמָלֵק וְאַתְּ אֲמַרְתְּ "אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי", אֶלָּא מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. וְזֶה דֶּרֶךְ הַדְּרָשׁ לָהֶם בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, גַּם בִּנְהָרוֹת גַּן עֵדֶן אָמְרוּ (ב"ר טז ב) כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, וְכַוָּנָתָם לוֹמַר כִּי מֵעֵת צֵאת הַנְּהָרוֹת נֶאֱמַר כִּי הַנָּהָר הוֹלֵךְ קִדְמַת אֶרֶץ הָעֲתִידָה לִהְיוֹת לְאַשּׁוּר. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי בִּשְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי כִּי הָיָה בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים אָדָם נִכְבָּד מִבְּנֵי הַחוֹרִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וּמָשַׁל עַל הַמָּקוֹם הַהוּא, וּשְׁמוֹ עֲמָלֵק, וֶאֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו קָרָא שֵׁם בְּנוֹ עַל שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא, וְאוּלַי מִמִּשְׁפַּחַת תִּמְנַע אִמּוֹ הָיָה, וּמֹשֵׁל גַּם בַּמָּקוֹם הַהוּא וְהָיָה שָׁם אַלּוּף עֲלֵיהֶם: