וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדׇרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ובארבע עשרה שנה. לְמִרְדָּן:
בא כדרלעמר. לְפִי שֶׁהוּא הָיָה בַעַל הַמַּעֲשֶׂה נִכְנַס בְּעֹבִי הַקּוֹרָה:
והמלכים. אֵלֶּה שְׁלשָׁה מְלָכִים:
הזוזים. הֵם זַמְזֻמִּים:
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵי שְׁנִין אֲתָא כְּדָרְלָעֹמֶר וּמַלְכַיָא דְעִמֵהּ וּמְחוֹ יָת גִבָּרַיָא דִי בְעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם וְיָת תַּקִיפַיָא דִבְהֶמְתָּא וְיָת אֵמְתָנֵי דִבְשָׁוֵה קִרְיָתָיִם
רפאים. שכל הרואה אותם ימות לבו ויחשב מהרפאים שהם מתים:
האימים. שיש מהם אימה:
וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ. אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בִּפְשָׁרַת עֵמֶק הַשִּׁדִים, וּבְתוֹכָם אַמְרָפֶל:
וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים וְאֶת הַזּוּזִים וְאֵת הָאֵימִים. שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עֲבָדִים לַחֲמִשָּׁה מְלָכִים וְנִלְחֲמוּ בַּעֲדָם, וּבָזֶה הוֹדִיעַ שֶׁהָיוּ הַחֲמִשָּׁה מְלָכִים גְּדוֹלִים, וְהוֹדִיעַ גְּבוּרַת הָאַרְבָּעָה מְלָכִים שֶׁנִּצְּחוּם. וּמִזֶּה נוֹדַע גֹּדֶל גְּבוּרַת אַבְרָהָם וְתַחְבּוּלוֹת מִלְחַמְתּוֹ וַחֲסָדָיו עִם אָחִיו, שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהוֹשִׁיעַ מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם אֶת בֶּן אָחִיו וְאֶת רְכוּשׁוֹ, וּמִשִּׁנֵּיהֶם הִשְׁלִיךְ טֶרֶף יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבִּקֵּשׁ בְּחֶמְלַת ה׳ עָלָיו:
