וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

קנה שמים וארץ. כְּמוֹ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (תה' קל"ד); עַל יְדֵי עֲשִׂיָּתָן קְנָאָן לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ:

וּבָרְכֵיהּ וַאֲמָר בְּרִיךְ אַבְרָם לְאֵל עִלָאָה דְקִנְיָנֵהּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא

קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ד:י"ט), קוֹנֶה כְּמוֹ עֹשֶׂה, עַל יְדֵי עֲשִׂיָּתוֹ קְנָאָן לִהְיוֹת לוֹ. וְאֵלֶּה שְׁנֵי פָּנִים הֵם, וְאוּלַי כֵּן הַדָּבָר שֶׁיָּבֹא לְשׁוֹן קִנְיָן בְּעִנְיָן הָעֲשִׂיָּה, וְכֵן "כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי" (תהלים קלט יג), שֶׁיִּכְפֹּל "תְּסוּכֵנִי בְּבֶטֶן אִמִּי", וְכֵן "הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (דברים לב ו), כִּי הַלָּשׁוֹן יֹאמַר "קִנְיָן" בַּעֲשִׂיָּה, וְהַהֵפֶךְ "אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (בראשית י"ב:ה'), קָנוּ, "וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה" (בראשית ל"א:א'). וְהַנָּכוֹן מָה שֶׁאָמַר עוֹד קְנָאָן לִהְיוֹת לוֹ, כִּי כָל אֲשֶׁר לָאָדָם יִקָּרֵא קִנְיָנוֹ, וְיִקְרְאוּ הַצֹּאן "מִקְנֶה" בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ עִקַּר רְכוּשׁ הָאָדָם. וּלְשׁוֹן חֲכָמִים (ב"מ י), הַמַּגְבִּיהַּ מְצִיאָה לַחֲבֵרוֹ קָנָה חֲבֵרוֹ, הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר קַנְיָא (שם קיח), חֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ (שם יא), וְכֵן בְּכָל מָקוֹם תָּבוֹא לָהֶם בִּמְקוֹם זְכִיָּה, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. וְלָזֶה נִתְכַּוֵּן אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית י"ד:י"ט) שֶׁתִּרְגֵּם "דְּקִנְיָנֵהּ" וְלֹא אָמַר "קָנָה":

וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן. רִאשׁוֹנָה בֵּרְכוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: הִנֵּה בִּלְעֲדֵי בִּרְכָּתִי אַבְרָם הוּא בָּרוּךְ לְאֵל עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית יב:ב) "וַאֲבָרֶכְךָ".

קוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הֵם קִנְיָן לוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ, כִּי אֵינוֹ לָהֶם סִבָּה טִבְעִית כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת בַּעֲלֵי הַמֶּחְקָר, אֲבָל הוּא פּוֹעֵל רְצוֹנִי לָהֶם וּפוֹעֵל בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ.

ברוך אברם ברכו תחילה על שם שהתנדב ללכת להושיע את קרובו ואחר כך וברוך אל עליון אשר היה עמו ונתן צריו בידו.

קנה שמים וארץ שבחו בלשון זה לפי שראה בימיו עולם בנוי חרב ובנוי.

בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. לְמַעְלָה נֶאֱמַר ״וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן״, וְלֹא הִזְכִּיר ״קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״, לְפִי שֶׁקֹּדֶם שֶׁבָּא אַבְרָם הָיָה נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אֵל עֶלְיוֹן״, כִּי לֹא הָיְתָה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִכֶּרֶת בַּתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״ה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי״ (בראשית כד ז). וְאַבְרָם הִקְנָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ לַה׳, כִּי פִּרְסֵם לַכֹּל מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, עַל כֵּן הִזְכִּיר אֵצֶל אַבְרָם תָּמִיד ״קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת בָּאוֹת מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, עַל כֵּן הִזְכִּיר אֵצֶל הַבְּרָכָה ״קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״. וְכֵן כְּשֶׁאָמַר לְמַטָּה (בראשית יד כב) ״הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה׳ אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל״ וְגוֹ׳, אָמַר כֵּן לְפִי שֶׁיָּכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת לוֹ מִשֶּׁלּוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מֵעָל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, עַל כֵּן לֹא אֶקַּח מִשֶּׁלְּךָ כְּלוּם.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים מַה שֶּׁאָמַר ״וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם״. אֵין פֵּרוּשׁוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאמַר, אֶלָּא בֶּאֱמֶת אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ שֶׁלֹּא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין רְצוֹנִי לִקַּח כְּלוּם. דָּבָר אַחֵר, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה עֶלְיוֹן, כִּי אָמְרוּ שֶׁאֵין הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמַה שֶּׁלְּמַטָּה מִגַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, וְעַל יְדֵי מִלְחָמָה זוֹ רָאוּ עַיִן בְּעַיִן כִּי הוּא גַּם אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְהַשְׁגָּחָתוֹ גַּם בַּתַּחְתּוֹנִים, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ כִּי אִם בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר. צָרִיךְ לָדַעַת אִם הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכוֹ הִיא הַמֻּזְכֶּרֶת בָּעִנְיָן ״בָּרוּךְ אַבְרָם״, אִם כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וַיְבָרְכֵהוּ״, וְרוֹאַנִי מֵאָמְרוֹ ״בָּרוּךְ אַבְרָם״ שֶׁבֵּרְכוֹ. עוֹד הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיְבָרְכֵהוּ לֵאמֹר בָּרוּךְ״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית מח:כ) ״וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר״ וְגוֹ׳.

אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא: מִתְּחִלָּה בֵּרַךְ אַבְרָהָם, פֵּרוּשׁ בְּרָכָה הַנּוֹגַעַת לוֹ שֶׁלֹּא יִפּוֹל בְּיַד אוֹיְבָיו וְיִישַׁר חֵילֵיהּ, שֶׁהֵם בְּרָכוֹת הַגּוּפָנִיּוֹת. וְאַחַר כָּךְ אָמַר עִנְיָן אַחֵר, לְצַד עִלָּאָה יְמַלֵּל, ״בָּרוּךְ אַבְרָם״, וּבִרְכָתוֹ תִּהְיֶה לְאֵל עֶלְיוֹן שֶׁהוּא יַעֲבוֹד הָאֵל, וְשֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִהְיֶה הָאֵל קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְכָךְ הָיָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת אַבְרָהָם נָתַן הַשֵּׁם חַיֵּי עוֹלָם לְבָנָיו וְנִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ג.) שֶׁתְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְכוּ׳, וּכְאָמְרָם (שבת פח.) בְּפָסוּק (תהלים עו:ט) ״אֶרֶץ יָרְאָה״ וְגוֹ׳. הֲרֵי כִּי לוּלֵי אַבְרָהָם אֵין לַה׳ קִנְיָן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָבֵן.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וַיְבָרְכֵהוּ וְגוֹ׳, לְהַגִּיד בָּא כִּי שְׁתֵּי בְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בִּדְבָרָיו הֵם בְּרָכוֹת הַנּוֹגְעִים לְאַבְרָהָם, וַאֲפִלּוּ בְּרָכָה שֶׁאָמַר ״בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן״ הִיא בִּרְכַּת אַבְרָהָם, כְּשֶׁמִּתְבָּרֵךְ ה׳ בְּאֶמְצָעוּתוֹ אֲשֶׁר מִגֵּן וְגוֹ׳, וּלְעוֹלָם לֹא בֵּרֵךְ אֶלָּא בְּרָכוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.