בְּרֵאשִׁית י״ג · י״ז

קוּם הֲלִיךְ בְּאַרְעָא לְאָרְכַּהּ וְלִפְתָיַהּ אֲרֵי לָךְ אֶתְּנִינַהּ

קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ יִתָּכֵן שֶׁזֶּה רְשׁוּת כִּרְצוֹנוֹ, אָמַר לוֹ בְּכָל אֲשֶׁר תִּרְצֶה לָלֶכֶת בָּאָרֶץ לֵךְ כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ מֵרָעַת הַגּוֹיִם, "כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה", כְּלוֹמַר שֶׁלְּךָ תִּהְיֶה. וְאִם הִיא מִצְוָה שֶׁיֵּלֵךְ בָּהּ כָּל אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ לְהַחֲזִיק בְּמַתְּנָתוֹ כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על בראשית י"ב:ו'), לֹא נִצְטַוָּה לַעֲשׂוֹת זֶה מִיָּד, וְהִנֵּה עָשָׂה כֵן, כִּי עַתָּה הָיָה בַּמִּזְרָח וְאַחַר כֵּן הָלַךְ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים שֶׁהוּא בַּמַּעֲרָב, וְהִנֵּה קִיֵּם הַמִּצְוָה בְּחַיָּיו. וְטַעַם "לְךָ וּלְזַרְעֲךָ", שֶׁתַּחֲזִיק בַּמַּתָּנָה מֵעַכְשָׁו לְהַנְחִילָהּ לְזַרְעֲךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ב קיט), יְרֻשָּׁה הִיא לָהֶם מֵאֲבוֹתֵיהֶם. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל עָלֶיהָ וּנְשִׂיא אֱלֹהִים בְּתוֹכָהּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּלֵךְ בָּאָרֶץ הַהִיא:

לְךָ אֶתְּנֶנָּה. שֶׁגַּם בְּיָמֶיךָ תִּהְיֶה בְּעֵינֵי הַתּוֹשָׁבִים נְשִׂיא אֱלֹהִים וּנְשׂוּא פָּנִים (בראשית כג:ו):

קום התהלך בארץ להחזיק בה.

קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד שָׁם צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה, כִּי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם״ (בראשית יג:יד-טו), שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁבִּרְאִיָּה לְחוּד סָגֵי וְקָנֵי לַהּ. וְאַחַר כָּךְ חָזַר מִזֶּה וְאָמַר ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״, שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֲזָקָה מַמָּשׁ מִכִּי דַּיֵשׁ אַמַצְרֵי, (בבא קמא ט.) וּבִרְאִיָּה לְחוּד לָא קָנֵי לַהּ. וְעוֹד, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״לְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״, וְלֹא הִזְכִּיר זַרְעֲךָ וְלֹא ״עַד עוֹלָם״. וְעוֹד, שֶׁאָמַר ״שָׂא נָא״, אֵין ״נָא״ אֶלָּא בַּקָּשָׁה. וּבְאָמְרוֹ ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ״ לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״נָא״. וְאֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֻחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה, שֶׁאָמַר (דברים ג:כה) ״אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ״, הֲרֵי שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן ״נָא״ אֵצֶל הַעֲבָרָה מַמָּשׁ שֶׁהִיא דּוּגְמַת ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ״, אֲבָל אֵצֶל הָרְאִיָּה לֹא הִזְכִּיר ״נָא״, כִּי לֹא אָמַר ״וְאֶרְאֶה נָּא״. וְעוֹד, מַהוּ שֶׁאָמַר כָּאן ״וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד שָׁם״, וְכִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁיִּרְאֶה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם?

וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בְּכָל זֶה, שֶׁהִקְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל אַבְרָהָם אֶת הָאָרֶץ לִקְנוֹת שָׁמָּה שְׁנֵי מִינֵי תּוֹעֶלֶת: הָאֶחָד, רוּחָנִי, וְהוּא נִקְנֶה בִּרְאִיָּה לְבַד; וְאֶחָד, גּוּפָנִי, וְהוּא נִקְנֶה מִכִּי דַּיֵשׁ אַמַצְרֵי. הָרוּחָנִי הוּא, כִּי שָׁם מְקוֹם מִקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה, וְשָׁם פָּעַל ה׳ מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַהוּא מִיָּד נִתְלַבֵּשׁ רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, וּמֶלֶךְ עֶלְיוֹן בְּיָפְיוֹ יִתְבָּרַךְ תֶּחֱזֶינָה עֵינָיו, וּבִרְאִיָּה לְחוּד סַגִּי לְאָדָם לִקְנוֹת הַשְּׁלֵמוּת הַהוּא בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר קָרָא לוֹ אַבְרָהָם (בראשית כב יד) ״ה׳ יִרְאֶה״, וְקָרֵי בָּהּ ״יִרְאֶה״ הַיּוּ״ד בְּחִירִיק וְ״יֵרָאֶה״ הַיּוּ״ד בְּצֵירֵ״י, כִּי כְדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לְהֵרָאוֹת, כִּי מִיָּד בְּבוֹאוֹ שָׁמָּה, כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁכִינָה רוֹאָה אוֹתוֹ כָּךְ הוּא רוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וּמִיָּד נַעֲשֶׂה מֻשְׁפָּע וּמָאֳצַל וְדָבֵק בְּזִיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כִּי גַּם שָׁם הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְנֶהֱנִים מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלֹא בְּכָל מָקוֹם בָּאָרֶץ הָאָדָם זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת זֶה, כִּי אִם בַּמָּקוֹם הַנִּקְרָא ״ה׳ יִרְאֶה״ וְהוּא הַר הַמּוֹרִיָּה וּבֵית אֵל, כִּי לְמַעְלָה כְּתִיב (בראשית יג ג-ד) ״עַד בֵּית אֵל, אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ״ וְגוֹ׳, וּלְקַמָּן פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא (בראשית כח יז) פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁבָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִקְרָאתוֹ עַד בֵּית אֵל, וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁמֵּאוֹתוֹ זְמַן וָהָלְאָה נִתְחַבְּרוּ שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת, מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֵית אֵל, וְהָיוּ לְמָקוֹם אֶחָד. עַל כֵּן נֶאֱמַר כָּאן לְאַבְרָם ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם״, הוֹרָה בְּאֶצְבַּע שֶׁשְּׁלֵמוּת זֶה הָרוּחָנִי הַנִּקְנֶה לוֹ בִּרְאִיָּה לְחוּד לֹא נִקְנֶה לוֹ כִּי אִם מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד בּוֹ, וְהַיְנוּ בֵּית אֵל. כִּי כָּךְ מַשְׁמַע פְּשַׁט הַמִּקְרָאוֹת ״וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב עַד בֵּית אֵל״ וְגוֹ׳, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, שֶׁאֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ שָׁמָּה, וְסִבָּה זוֹ ״מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ״.

וְתוֹעֶלֶת רוּחָנִי זֶה לֹא יָסִיר מִזַּרְעוֹ עַד עוֹלָם, כִּי אַף בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה אֵינוֹ בְּבִנְיָנוֹ, מִכָּל מָקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְמַעְלָה הַמְכֻוָּן נֶגְדּוֹ נִצְחִי, לֹא יָסוּר לְעוֹלָם. וּבְכָל זְמַן יוֹרֵד מִמֶּנּוּ הַשֶּׁפַע עַל זֶרַע אַבְרָהָם הַמְקֻדָּשׁ. וּמִטַּעַם זֶה שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים נִכְסְפָה נַפְשָׁם לַעֲמֹד בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַהוּא, ״כִּי רָצוּ אֶת אֲבָנֶיהָ״ וְגוֹ׳ (תהלים קב:טו). וּכְנֶגֶד תוֹעֶלֶת רוּחָנִי זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם״ (בראשית יג:יד), רוֹצֶה לוֹמַר: מִן הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד בּוֹ, כִּי בוֹ תִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת הָרוּחָנִית וְתִזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. וְעַל אוֹתוֹ שְׁלֵמוּת אָמַר ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם״ (בראשית יג:טו), כִּי שְׁלֵמוּת רוּחָנִי זֶה לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם. וְאַחַר כָּךְ אָמַר כְּנֶגֶד הַשְּׁלֵמוּת הַגַּשְׁמִי הַנִּקְנֶה לוֹ בָּאָרֶץ, וְהַיְינוּ סְתָם נַחֲלַת שָׂדֶה וָכֶרֶם. וּסְתָם קַרְקַע אֵינָהּ נִקְנֵית כִּי אִם בַּחֲזָקָה גְּמוּרָה, מִכִּי דַּיֵשׁ אַמַצְרֵי. אָמַר ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״ (בראשית יג:יז), וְלֹא הִזְכִּיר ״לְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם״, כִּי הָאָרֶץ נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל עַל תְּנַאי: אִם יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרוֹתָיו יִנְצֹרוּ.

וְעַל קְנִיַּת שְׁנֵי מִינֵי שְׁלֵמוּת אֵלּוּ אָמַר מֹשֶׁה ״אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה״ (דברים ג:כה), כִּי בְּאָמְרוֹ ״אֶעְבְּרָה נָּא״ בִּקֵּשׁ עַל קְנִיַּת סְתָם חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לָזֶה צָרִיךְ הַעֲבָרָה מַמָּשׁ, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ״ (בראשית יג:יז). וּבְאָמְרוֹ ״וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ״ בִּקֵּשׁ עַל קְנִיַּת הַשְּׁלֵמוּת הָרוּחָנִי הַנִּקְנֶה בִּרְאִיָּה לְבַד. וְכְנֶגֶד מַה שֶּׁנֶּאֱמַר כָּאן ״מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם״ (בראשית יג:יד), דְּהַיְנוּ בֵּית אֵל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לְהַלָּן ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן״ (דברים ג:כה). וּמַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ״ (בראשית יג:יד), הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״נָא״ דַּוְקָא בְּאוֹתוֹ שְׁלֵמוּת הַנִּקְנֶה בִּרְאִיָּה, אֲבָל בַּשְּׁלֵמוּת הַגּוּפָנִי לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״נָא״, וְאֵצֶל מֹשֶׁה כָּתוּב חִלּוּף הַדְּבָרִים, הַכֹּל חַד טַעְמָא הוּא, לְפִי שֶׁהַשְּׁלֵמוּת הַגּוּפָנִי הָאָדָם יִרְאֶה לָעֵינַיִם אֵלָיו בְּיוֹתֵר, עַל כֵּן אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִן הָאָדָם בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים שֶׁיְּקַבְּלוֹ מִיָּדוֹ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, הָאָדָם מְבַקְשׁוֹ בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם לִרְאוֹת בְּחֶמְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל הַחֶמְדָּה הָרוּחָנִית אֲשֶׁר ״עַיִן לֹא רָאָתָה״ (ישעיהו סד:ג), אֵין הַטֶּבַע נִכְסָף אֵלָיו כָּל כָּךְ, וְאֵין הָאָדָם מְבַקֵּשׁ עָלָיו בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים כְּפִי טִבְעוֹ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, ה׳ מְבַקֵּשׁ מִן הָאָדָם בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים שֶׁיִּדְבַּק בִּשְׁלֵמוּת רוּחָנִי זֶה. עַל כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָם ״שָׂא נָא״, אֵין נָא אֶלָּא בַּקָּשָׁה וּתְחִנָּה, שֶׁבִּקֵּשׁ ה׳ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּדְבַּק בְּקִנְיָן רוּחָנִי זֶה. אֲבָל ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ״ כְּדֵי לִקְנוֹת נַחֲלַת שָׂדֶה וָכֶרֶם, לֹא הֻצְרַךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. אֲבָל מֹשֶׁה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ עַל שְׁתַּיִם אֵלּוּ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״נָא״ בְּאָמְרוֹ ״אֶעְבְּרָה״, דְּהַיְנוּ קְנִיַּת חֵלֶק בָּאָרֶץ שֶׁהַטֶּבַע נִכְסָף אֵלָיו וּמְבַקֵּשׁ עַל כָּכָה. אֲבָל בְּאָמְרוֹ ״וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ״ לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״נָא״, כִּי הַכֹּל חַד טַעְמָא. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֶה נָאוֹת לְאָמְרוֹ עַל שְׁנֵי צַדִּיקִים כְּאַבְרָהָם וּמֹשֶׁה, מִכָּל מָקוֹם דִּבְּרָה תוֹרָה בִּלְשׁוֹן סְתָם בְּנֵי אָדָם, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָם ״שָׂא נָא״ וְ״קוּם הִתְהַלֵּךְ״ כִּמְדַבֵּר לִסְתָם אָדָם, וּמֹשֶׁה גַּם כֵּן לֹא רָצָה לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיק גָּמוּר.

דָּבָר אַחֵר, אַבְרָהָם לֹא הָיָה לוֹ עֵינַיִם רָמוֹת וְהָיָה תּוֹלֶה עֵינָיו תָּמִיד לְמַטָּה, עַל כֵּן נֶאֱמַר לוֹ ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ״ (בראשית יג:יד). ״נָא״ לְשׁוֹן עַתָּה, כִּי עַתָּה לְפִי שָׁעָה שָׂא נָא עֵינֶיךָ לְמַעְלָה וּרְאֵה.

קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וְגוֹ׳. בְּפֶרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַפֵּרוֹת (בבא בתרא ק.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנְיָא, הָלַךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה בָּהּ מְקוֹם הִלּוּכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּחְזִיק. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? דִּכְתִיב ״קוּם הִתְהַלֵּךְ וְגוֹ׳ לְאָרְכָּהּ״ וְגוֹ׳, וְרַבָּנָן, הָתָם מִשּׁוּם חֲבִיבוּתָא דְּאַבְרָהָם וְכוּ׳, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִכָּבֵשׁ לִפְנֵי בָּנָיו, עַד כָּאן. הִנֵּה לִסְבָרַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הֲגַם שֶׁהֶחְזִיק בִּתְלִישַׁת הָאָרֶץ וּסְמִיכָתָהּ לְפָנָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב קוּם הִתְהַלֵּךְ וְגוֹ׳, לְלַמֵּד תּוֹרָה בָּא שֶׁהֲלִיכָה הָוֵי חֲזָקָה. וְלִסְבָרַת חֲכָמִים דְּמִשּׁוּם חֲבִיבוּתָא וְכוּ׳, חֶזְקַת הָאָרֶץ לִזְכוּת אַבְרָהָם זָכָה מִדִּין הַכָּתוּב לְמַעְלָה, וְאֵין לְמֵדִין מִכָּתוּב זֶה כִּי חֲבִיבוּתָא דְּאַבְרָהָם יְכַוֵּן.