רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11אשר אם יוכל איש. כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶעָפָר לְהִמָּנוֹת כָּךְ זַרְעֲךָ לֹא יִמָּנֶה:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
בְּרֵאשִׁית י״ג · ט״ז
וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ה׳ ממשיך ומבטיח: ״ושמתי את זרעך כעפר הארץ, אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה״. רש״י מבאר את המשל: כשם שאי אפשר לעפר להימנות מרוב ריבויו, כך זרעו של אברם לא יימנה מרוב שפעו. אונקלוס מתרגם ברוח זו, כשם שאי אפשר לאדם למנות את עפר הארץ, אף בניך לא יימנו. ההבטחה על ריבוי הזרע מצטרפת להבטחה על הארץ: לא רק שהארץ תינתן לזרעו, אלא שזרע זה יהיה רב ועצום כעפר הארץ שאין לו מספר. כך מנחם ה׳ את אברם, שעדיין אין לו בנים, בהבטחה על שפע עצום של צאצאים.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וֶאֱשַׁוֵּי יָת בְּנָיךְ סַגִיאִין כְּעַפְרָא דְאַרְעָא כְּמָא דִי לָא אֶפְשַׁר לִגְבַר לְּמִמְנֵי יָת עַפְרָא דְאַרְעָא אַף בְּנָיךְ לָא יִתִּמְנוּן
Onkelos Genesis