בְּרֵאשִׁית י״ב · י״ח

וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

פרעה קורא לאברם ומוכיח אותו: ״מה זאת עשית לי, למה לא הגדת לי כי אשתך היא״. הרמב״ן מבאר שכאשר באו הנגעים פתאום על פרעה ועל ביתו בשעה שנלקחה שרה, הרהר פרעה בלבו מה זאת עשה לו אלוהים, שאל את שרה והיא הגידה לו שהיא אשת אברם, ואז קרא לאברם. אבן עזרא מעיר על צורת המילה ״הגדת״. פרעה מבין שהנגעים באו בגלל לקיחת האשה, ומאשים את אברם על שהעלים ממנו את האמת. הוכחת פרעה מגלה שהמלך עצמו הכיר בכך שנעשה עוול, וביקש לתקנו.
מבוסס על רמב״ן, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַאֲמַר מָה דָּא עֲבַדְתְּ לִי לְמָא לָא חַוֵּיתָא לִי אֲרֵי אִתְּתָךְ הִיא

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ומלת "הגדת" מבעלי הנוני"ן:

Piotrkow, 1907-1911

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיִּקְרָא פַּרְעֹה לְאַבְרָם יִתָּכֵן כִּי בְּבוֹא הַנְּגָעִים פִּתְאוֹם עָלָיו וְעַל בֵּיתוֹ בְּעֵת אֲשֶׁר לֻקְּחָה שָׂרָה אֶל בֵּיתוֹ, הִרְהֵר בְּדַעְתּוֹ לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ, וְשָׁאַל אוֹתָהּ וְהִגִּידָה כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ, וְלָכֵן קָרָא לְאַבְרָהָם וְהֶאֱשִׁים אוֹתוֹ. אוֹ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר מא ב) שֶׁלָּקָה בְּרָאתָן שֶׁהַמִּשְׁגָּל קָשֶׁה לוֹ, וְחָשַׁשׁ כִּי שֶׁמָּא אִשְׁתּוֹ הִיא, וְאָמַר לוֹ בְּסָפֵק "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי", לְהוֹצִיא מִפִּיו הָאֱמֶת, כִּי אִם הָיְתָה אֲחוֹתוֹ הָיָה אוֹמֵר אָמְנָם אֲחוֹתִי הִיא. וְאָמַר "וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" לִרְאוֹת מָה יְדַבֵּר וּמָה יָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתּוֹ, וְאַבְרָהָם שָׁתַק מִמֶּנּוּ וְלֹא הֵשִׁיב אוֹתוֹ דָּבָר מֵרֹב פַּחְדּוֹ. אָז הֵבִין פַּרְעֹה כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב וְצִוָּה עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים לְשַׁלְּחָם:

Vocalized Edition · ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי. שֶׁגַּם אִם הָיִיתָ חוֹשֵׁד אֶת הֶהָמוֹן, לֹא הָיָה לְךָ לַחֲשֹׁד אֶת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ:

Vocalized Edition

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

(יח-יט) וַיִּקְרָא פַרְעֹה וְגוֹ׳ לָמָּה וְגוֹ׳, לָמָה וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה כָּפַל הַקֻּשְׁיָא שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּאוֹפֶן מְשֻׁנֶּה? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בִּתְמִיהָתוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הָאַחַת, מִן הָרָאוּי הָיָה לְךָ לָחוּשׁ לִי שֶׁמָּא לֹא נֵדַע כִּי הִיא אִשְׁתְּךָ וְאֶקָּחֶנָּה, וְעוֹד שֶׁהוֹסַפְתָּ לַעֲשׂוֹת בְּמַה שֶׁאָמַרְתָּ בְּפֵרוּשׁ ״אֲחוֹתִי הִיא״.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) כִּי טַעַם פַּרְעֹה שֶׁאָמַר לוֹ ״הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ״, וַאֲבִימֶלֶךְ אָמַר אֵלָיו ״הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ״ וְגוֹ׳, כִּי פַּרְעֹה לֶהֱיוֹת אֲנָשָׁיו כְּעוּרִים וּשְׁטוּפֵי זִמָּה חָשׁ עַל הַדָּבָר שֶׁיִּכָּשְׁלוּ בּוֹ וְיֵעָנְשׁוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֲבִימֶלֶךְ שֶׁלֹּא הָיוּ כְּעוּרִים וְכוּ׳. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאֲבִימֶלֶךְ אָמַר אֵלָיו ״מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ״ וְגוֹ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן פַּרְעֹה כִּי יוֹדֵעַ טַעְמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם כִּי יָרֵא פֶּן יָמוּת עָלֶיהָ. וּמֵעַתָּה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן, לֶהֱיוֹת שֶׁיָּדַע פַּרְעֹה הַטַּעַם לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר לוֹ ״לָמָה אָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִיא״, כִּי אִם שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה ״לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִי״ בְּיִחוּד כִּי הִיא אִשְׁתְּךָ. וּבָזֶה, הֲגַם שֶׁתֹּאמַר ״אֲחוֹתִי הִיא״ תִּהְיֶה לְךָ שְׁמִירָה מֵהָעָם וְלֹא הָיִיתָ גּוֹרֵם לִי רָעָה לְהִכָּשֵׁל בָּהּ, כִּי פַּרְעֹה הָיָה מַחְזִיק עַצְמוֹ וַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דָּבָר מְגֻנֶּה בְּיָדְעוֹ כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ וְלֹא יַחְשְׁדֶנּוּ אַבְרָהָם. וְהַהַגָּדָה הָיְתָה מוֹעֶלֶת לְאַבְרָהָם לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְרָכִים: אוֹ יְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים לְשָׁמְרוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחַר כָּךְ בִּזְמַן מוּעָט, אוֹ הָיָה מְמַהֵר לְשַׁלְּחוֹ. וְהוֹסִיף לוֹמַר לָמָה אָמַרְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: וְאִם תֹּאמַר וְכִי חוֹבַת גַּבְרָא הוּא שֶׁכָּל אִישׁ אֲשֶׁר יָבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ יֵלֵךְ וְיַגִּיד לְפַרְעֹה כִּי אִשְׁתּוֹ זֹאת? לָזֶה אָמַר ״לָמָה אָמַרְתָּ״ וְגוֹ׳, וּמֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ ״אֲחוֹתִי הִיא״ לְצַד מַעֲלַת יָפְיָהּ, לָזֶה עָלֶיךָ בִּפְרָט מֻטָּל לְהוֹדִיעַ.

אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָה אָמַרְתָּ וְגוֹ׳, וְכֵיוָן שֶׁאָמַרְתָּ הָיָה לְךָ לָחוּשׁ לִי לְקַחְתָּהּ לְאִשָּׁה. הֵן אֱמֶת אִם לֹא הָיִיתָ אוֹמֵר, אֲנִי הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לָהּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָמַרְתָּ ״אֲחוֹתִי״ הָיָה לְךָ לָחוּשׁ לִי שֶׁאֶקָּחֶנָּה לְאִשָּׁה וְתַגִּיד לִי בְּסוֹד. וְלֹא הֵשִׁיב אַבְרָהָם דָּבָר כְּמוֹ שֶׁהֵשִׁיב לַאֲבִימֶלֶךְ, כִּי אַבְרָהָם טַעְמוֹ הָיָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁד לְפַרְעֹה עַצְמוֹ וְאֵין רָאוּי לְהָשִׁיב עַל זֶה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה חָשׁ פַּרְעֹה וּמִהֵר לְשַׁלְּחוֹ מֵאַרְצוֹ, וְזוּלַת זֶה יְצַו עָלָיו בִּתְמִידוּת אֲנָשִׁים.

Vocalized Edition