וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ {ס}

שלח חי לאחר שהוליד את עבר ארבע מאות ושלוש שנים, והוליד בנים ובנות. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק משלים את פרטי חייו של שלח, ומציין את המשך שנותיו ואת המשך הולדתו בנים ובנות. כמו בשאר הדורות שלאחר המבול, גם כאן לא נאמר וימת. הכתוב ממשיך בתבנית הקבועה של רשימת התולדות, המתעדת את שנות חייו של כל אב לאחר הולדת הבן הממשיך. כך נשמר הרצף המדויק של הדורות, המוליך צעד אחר צעד מן הדור של שלח אל הדור של עבר, ומשם הלאה אל אברהם.