וַיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ {ס}

ארפכשד חי לאחר שהוליד את שלח ארבע מאות ושלוש שנים, והוליד בנים ובנות. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק משלים את פרטי חייו של ארפכשד, ומציין שהמשיך לחיות שנים רבות ולהוליד בנים ובנות נוספים. גם כאן, כמו בשאר הדורות שלאחר המבול, לא נאמר וימת, בהתאם למה שהעירו המפרשים על מבנה הרשימה. הכתוב שומר על אותה תבנית קבועה של ציון שנות החיים שלאחר הולדת הבן הממשיך את השושלת, כדי לתעד את רצף הדורות המוליך אל אברהם אבינו בסוף הפרק.