ארפכשד חי חמש ושלושים שנה והוליד את שלח. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק ממשיך את השושלת מן הדור השני של תולדות שם: ארפכשד, בנו של שם, מוליד את שלח בגיל שלושים וחמש. בשונה מן הדורות שלפני המבול, שבהם הולידו האבות בגיל מבוגר יותר, כאן נראה כבר קיצור בגיל ההולדה. הכתוב שומר על המבנה הקבוע של רשימת התולדות: ציון גיל האב בהולדת בנו, כדי לבנות את שרשרת הדורות הרציפה המובילה משם דרך ארפכשד ושלח אל עבר ואל אברהם.