הכתוב מתאר את מושבם של בני יקטן: ממשא בואך ספרה הר הקדם. אונקלוס מתרגם שהיה מושבם ממשא עד ספר הר המזרח. הפסוק מגדיר את האזור הגאוגרפי שבו התיישבו צאצאי יקטן, שהוא אזור מזרחי, ככל הנראה בחצי האי ערב. תיאור זה משלים את מניית בני יקטן בכך שהוא מציין את גבולות היישוב שלהם. הכתוב נוהג לעתים לציין את מקום מושבם של הענפים השונים, כדי להראות כיצד התפזרו האומות בארצות שונות לאחר המבול, וכאן הוא מסמן את מקומם של בני יקטן במזרח.