וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כׇּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יׇקְטָֽן׃

הכתוב חותם את בני יקטן: אופיר, חוילה ויובב, ומסכם שכל אלה בני יקטן. אונקלוס מתרגם את השמות ואת הסיכום כפשוטם. שם אופיר מזכיר את המקום הידוע כמקור זהב במקרא בהמשך הדורות. הפסוק מסיים את רשימת בניו הרבים של יקטן, שהיו שלושה עשר במספר, ומדגיש שכולם ענף אחד היוצא מיקטן. בכך משלים הכתוב את פירוט הצאצאים של יקטן, ומכין את המעבר לתיאור מקום מושבם ולסיכום הכללי של תולדות שם, ולסיכום הכולל של כל אומות העולם היוצאות מבני נח.