וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃

הכתוב מוסיף עוד מבני יקטן: עובל, אבימאל ושבא. אונקלוס מתרגם את השמות כפשוטם. גם כאן מדובר ברשימת שמות של ראשי משפחות ואומות שיצאו מיקטן והתיישבו כל אחת באזורה. שם שבא מזכיר את אזור שבא הידוע מהמשך המקרא. בפשט הפסוק זהו המשך המניין של צאצאי יקטן, המראה את התרחבותו לאומות רבות. הכתוב ממשיך במלאכת הפירוט השיטתית של כל ענף, ומשלים את התמונה של הענף היוצא מיקטן בן עבר, בתוך המבנה הכולל של תולדות בני נח שהפרק פורש כאן לפי משפחות ולשונות.