וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃

העיר הגדלה. הִיא נִינְוֵה שֶׁנֶּ' וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים (יונה ג'):

וְיָת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא קַרְתָּא רַבְּתָא

היא העיר הגדולה. הקרוב אלי שהוא דבק עם "ויבן את ננוה" ולהיותו דבק עם רסן או עם כלח איננו רחוק:

ואת רסן בין נינוה בנה רסן בין נינוה ובין כלח וחיבר נינוה וכלח יחדיו והיו דומות לעיר גדולה ולכך נקראת נינוה העיר הגדולה. ד״‎א מן הארץ ההיא יצא אשור שם איש כמו שפירש״‎י. ונמצא במדרש מה ראה הקב״‎ה להעמיד נביא להוכיח את נינוה יותר מכל שאר אדמה אלא בזכות אשור שהיה צדיק שבנה נינוה כדכתיב מן הארץ ההיא יצא אשור פי׳‎ מן העצה ההיא יצא אשור שלא הסכים לדור הפלגה. צדיק היה ולבסוף כתיב גם אשור נלוה עמם, שלבסוף סרח. אמר ר״‎ל כסבורים היינו שנתבטלה משפחתו של פוט עד שבא יחזקאל ופירסמה פוט ולוד וכל הערב. והא דלא נתפרשו בתורה שאם תמנה אותם תמצא בהם יותר משבעים אומות.