מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מן הארץ וגו'. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַשּׁוּר אֶת בָּנָיו שׁוֹמְעִין לְנִמְרוֹד וּמוֹרְדִין בַּמָקוֹם לִבְנוֹת הַמִּגְדָּל יָצָא מִתּוֹכָם:
מִן אַרְעָא (ס''א עֵיצָה) הַהִיא נְפַק אֲתוּרָאָה וּבְנָא יָת נִינְוֵה וְיָת רְחֹבֹת (נ''א רְחוֹבֵי) קַרְתָּא וְיָת כָּלַח
וטעם מן הארץ ההיא יצא אשור. הוא בן יפת, וזה היה אחר הפלגה, והמלך אשר מלך על בבל בתחלה היה נמרוד, ובעל סדר עולם פירש, כי בימיו נפלגה הארץ שהוא היה מלך על השבעים:
מִן הָאָרֶץ הַהִיא בְּמָלְכוֹ עָלֶיהָ, "יָצָא אַשּׁוּר", פִּתְרוֹנוֹ יָצָא אֶל אַשּׁוּר, כִּי אַשּׁוּר מִבְּנֵי שֵׁם הָיָה, וְזֶהוּ כִּלְשׁוֹן "וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה" (במדבר לד ד), "וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ אֶדְרֶעִי" (דברים ג א), "וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל" (דניאל יא כח), וְרַבִּים כֵּן. וּלְכָךְ תִּקָּרֵא אֶרֶץ אַשּׁוּר "אֶרֶץ נִמְרֹד" כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה ה) "וְרָעוּ אֶת אַשּׁוּר בַּחֶרֶב וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ" וְ"אֶרֶץ נִמְרוֹד" יִרְמֹז אֶל נִינְוֵה וְאֶל רְחוֹבוֹת עִיר וְאֶל כָּלַח. וְסִפֵּר עוֹד בִּגְבוּרָתוֹ כִּי הוּא גִּבּוֹר צַיִד לְהִתְגַּבֵּר גַּם עַל הַחַיּוֹת וְלָצוּד אוֹתָן. וְאָמַר "לִפְנֵי ה'", לְהַפְלִיג כִּי אֵין תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם כָּמוֹהוּ בִּגְבוּרָה. וְכֵן "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" (בראשית ו':י"א), כִּי כָל אֲשֶׁר לְפָנָיו בָּאָרֶץ נִשְׁחֲתוּ, כְּעִנְיָן "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי" (ויקרא כב ג), כִּי בְּכָל מָקוֹם הוּא לְפָנָיו:
מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר. בִּלְתִּי מַסְכִּים לְמַלְכוּת נִמְרוֹד אוֹ לַעֲצָתוֹ הַנִּבְעָרָה כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה. וְלָכֵן זָכָה לִבְנוֹת אֶת כָּל אֵלֶּה, כְּאָמְרוֹ "אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ" (דברים ז:י).
אשור כמו לאשור.
