בְּרֵאשִׁית א׳ · ח׳

ויקרא אלהים לרקיע שמים. שָׂא מַיִם, שָׁם מַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁעֵרְבָן זֶה בָזֶה וְעָשָׂה מֵהֶם שָׁמַיִם:

וּקְרָא יְיָ לִרְקִיעָא שְׁמַיָּא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תִּנְיָן

ויקרא חמש דברים קראן השם כי אין אדם, והם אור וחשך ושמים וארץ וימים ואדם כן:

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי קְרָאָם בַּשֵּׁם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר הִלְבִּישׁ אוֹתָם צוּרַת רָקִיעַ, כִּי בָּרִאשׁוֹן הָיוּ שָׁמַיִם בַּבְּרִיאָה אֲבָל אֵין הַשֵּׁם נִתְפָּשׂ בָּהֶם עַד שֶׁלָּבְשׁוּ הַצּוּרָה הַזּוֹ. וּפֵרוּשׁ הַשֵּׁם הַזֶּה כְּאִלּוּ הוּא נָקוּד בְּסֶגוֹל תַּחַת הַשִּׁי"ן. כְּמִלַּת (שיר השירים א ז) "שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה", כְּאִלּוּ אָמַר שָׁמַיִם הֵם שֶׁנִּרְקְעוּ וְנִמְתְּחוּ כְּאֹהֶל בְּתוֹךְ הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, הוֹדִיעַ בַּשֵּׁם הַזֶּה סוֹד יְצִירָתָם. וּבַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (חגיגה י"ב) אָמְרוּ, מַאי שָׁמַיִם שֵׁם מַיִם, וְאִם כֵּן הוּא יֶחְסַר מֵ"ם אֶחָד לְהִתְחַבְּרוּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שָׁווֹת כְּמִלַּת "יְרֻבַּעַל" (שופטים ו לב ועוד), וְיֹאמַר שֵׁם מַיִם, כְּלוֹמַר שֵׁם שֶׁקָּרָא לַמַּיִם בְּלָבְשָׁם צוּרָה אַחֶרֶת, וְזֶה פְּשַׁט הַכְּתוּבִים עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י, וְהוּא דַּעַת רָב שֶׁהִזְכַּרְנוּ (רמב"ן על בראשית א':ו'), וִיהִי שֵׁם "הַשָּׁמַיִם" וְ"הָאָרֶץ" בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן עַל הֶעָתִיד לִקְרֹא לָהֶם, כִּי לֹא יִתָּכֵן לְהוֹדִיעָם רַק בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה. אֲבָל יוֹתֵר נָכוֹן לְפִי פְּשַׁט הַכְּתוּבִים שֶׁנֹּאמַר כִּי הַשָּׁמַיִם הַנִּזְכָּרִים בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן הֵם הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, אֵינָם מִכְּלַל הַגַּלְגַּלִּים אֲבָל הֵם לְמַעְלָה מִן הַמֶּרְכָּבָה, כְּעִנְיַן וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה (יחזקאל א כב), וּמֵהֶם נִקְרָא הקב"ה "רוֹכֵב שָׁמַיִם" (דברים לג כו), וְלֹא סִפֵּר הַכָּתוּב בִּבְרִיאָתָם דָּבָר כַּאֲשֶׁר לֹא הִזְכִּיר הַמַּלְאָכִים וְחַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה וְכָל דָּבָר נִפְרָד שֶׁאֵינוֹ בַּעַל גּוּף, רַק הִזְכִּיר בַּשָּׁמַיִם שֶׁהֵם נִבְרָאִים, כְּלוֹמַר שֶׁקַּדְמוּתָם אֶפֶס, וְאָמַר בַּשֵּׁנִי שֶׁיִּהְיֶה רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּלוֹמַר שֶׁיִּתְהַוֶּה מִן הַמַּיִם הַנִּזְכָּרִים שֶׁהִזְכִּיר בְּרִיאָתָם דָּבָר מְרֻקָּע מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם, וְקָרָא גַּם לְאֵלּוּ הַכַּדּוּרִים שָׁמַיִם כְּשֵׁם הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים הָרִאשׁוֹנִים, וְלָכֵן יִקְרָאֵם בַּפָּרָשָׁה (בראשית א':י"ז) "רְקִיעַ שָׁמַיִם" "וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם", לְבָאֵר שֶׁאֵינָם הַנִּזְכָּרִים בְּשֵׁם הַשָּׁמַיִם רַק הָרְקִיעִים שֶׁקְּרָאָם שָׁמַיִם. וְגַם זֶה דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ הִזְכִּירוּהוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ד':ב'), אָמְרוּ, כָּל רַבָּנִין אָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנַנְיָה בְּרַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב"ה "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם" גָּלְדָה טִפָּה הָאֶמְצָעִית וְנַעֲשׂוּ שָׁמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, וּמַאֲמַר זֶה יִתְפַּשֵּׁט לְכַדּוּרֵי הַגַּלְגַּלִּים שֶׁבָּהֶם תַּחְתּוֹנִים וְעֶלְיוֹנִים נִקְרָאִים "שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם", כְּדִכְתִיב (תהלים קמח ג-ד) הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם. אֲבָל הַשָּׁמַיִם הַנִּזְכָּרִים בָּרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁם כִּסְאוֹ שֶׁל הקב"ה, דִּכְתִיב (ישעיהו סו א) הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, הֵם הַנִּזְכָּרִים בִּתְחִלַּת זֶה הַמִּזְמוֹר (תהלים קמח א-ב), הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו. וְזֶה הַלָּשׁוֹן נָכוֹן בִּפְשַׁט הַכָּתוּב, עִם מָה שֶׁיֵּשׁ עוֹד בְּשֵׁם הַשָּׁמַיִם וּבְשֵׁם הַכִּסֵּא סוֹד נִשְׂגָּב וְנֶעֱלָם, כִּי יֵשׁ שָׁמַיִם לַשָּׁמַיִם וְכִסֵּא לַכִּסֵּא, וּמִזֶּה אוֹמְרִים הַחֲכָמִים (ברכות יג) כְּדֵי לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְאָמְרוּ (שם ז) יִרְאַת שָׁמַיִם, וְהַכָּתוּב אָמַר דִּי שַׁלִּטִן שְׁמַיָּא (דניאל ד כג), וְיֵשׁ לָהֶם מִדְרָשׁ נִפְלָא (ספר הבהיר אות ק) בְּמָה שֶׁכָּתוּב וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם (מלכים א ח לב), וְכָל זֶה יִרְאֶנּוּ נִרְמָז בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן הַזּוֹכֶה לוֹ. וְהִנֵּה בֵּאֲרוּ הַכְּתוּבִים כִּי הַנִּבְרָאִים הָרִאשׁוֹנִים הֵם מֵאַיִן, וְהַשְּׁאָר מוֹצָאָם מִן הַחֹמֶר הָרִאשׁוֹן הַנִּבְרָא. וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ מַאֲמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל (פרקי דר"א ג) שֶׁאָמַר, שָׁמַיִם מֵהֵיכָן נִבְרְאוּ, מֵאוֹר לְבוּשׁוֹ שֶׁל הקב"ה, וְכֵן הוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה עוֹד, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁיִּרְצוּ הַחֲכָמִים עוֹד לְהַעֲלוֹת הַחֹמֶר הָרִאשׁוֹן עַד תַּכְלִית וְלַעֲשׂוֹתוֹ דַּק מִן הַדַּקִּים, לֹא יִרְאוּ שֶׁהַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם גּוּף מִתְנוֹעֵעַ בַּעַל חֹמֶר וְצוּרָה הֵם הַנִּבְרָאִים מִן הָאַיִן, אֲבָל אוֹר הַלְּבוּשׁ הוּא הַנִּבְרָא הָרִאשׁוֹן וּמִמֶּנּוּ יָצָא חֹמֶר הַמַּמָּשׁ בַּשָּׁמַיִם, וְנָתַן לָאָרֶץ חֹמֶר אַחֵר וְאֵינֶנּוּ כְּדַקּוּת הָרִאשׁוֹן, וְהוּא שֶׁלֶג שֶׁתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כִּי כִסֵּא הַכָּבוֹד נִבְרָא וּמִמֶּנּוּ הָיָה הַשֶּׁלֶג שֶׁתַּחְתָּיו וּמִמֶּנּוּ נַעֲשָׂה חֹמֶר הָאָרֶץ, וְהִנֵּה הוּא שְׁלִישִׁי בַּבְּרִיאָה:

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם. מִפְּנֵי שֶׁפְּעֻלּוֹת הַשְּׁמִימִיִּים יַגִּיעוּ לָנוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ, כְּאָמְרוֹ וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל וְכוּ׳.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם. לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיִּקָּרֵא בְּשֵׁם רָקִיעַ, כִּי שֵׁם זֶה מוֹרֶה עַל הַפֵּרוּד וְהַמַּחֲלֹקֶת, מִלְּשׁוֹן ״וַיְרַקְּעוּ פַּחֵי הַזָּהָב״ (שמות לט:ג), ״לְרוֹקַע הָאָרֶץ״. כִּי כָל רָקִיעַ הוּא מָסָךְ מַבְדִּיל בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים, וּמִטַּעַם זֶה לֹא נֶאֱמַר ״כִּי טוֹב״ בַּשֵּׁנִי, לְפִי שֶׁבּוֹ נִבְרָא הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי אֵין טוֹבָה כִּי אִם בִּמְקוֹם מְצִיאַת הָאַחְדוּת. וּלְכָךְ נֶאֱמַר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁתֵּי פְּעָמִים ״כִּי טוֹב״, אַחַת לִמְלֶאכֶת יוֹם שְׁלִישִׁי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צַד אַחְדוּת, שֶׁנֶּאֱמַר ״יִקָּווּ הַמַּיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד״, וּבַעֲבוּר אַחְדוּת זֶה הִזְכִּיר ״כִּי טוֹב״. אֲבָל בְּיוֹם שֵׁנִי אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יוֹצֵא כָּל שִׁנּוּי וְהוּא הַתְחָלָה לְכָל שִׁנּוּי וּמַחֲלֹקֶת, לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״כִּי טוֹב״. וְלֹא רָצָה ה׳ שֶׁיִּקָּרֵא בְּשֵׁם רָקִיעַ הַמּוֹרֶה עַל מָסָךְ מַבְדִּיל וּבֵין אַחִים יַפְרִיד, וְנִקְרָא בְּשֵׁם שָׁמַיִם הַמּוֹרֶה עַל הַשָּׁלוֹם, כִּי שָׁמַיִם נִגְזַר מִלְּשׁוֹן אֵשׁ מַיִם, שֶׁעָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְנִתְחַבְּרוּ וְנַעֲשָׂה מֵהֶם שָׁמַיִם. וְהַיְנוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (אבות ה:יז) ״כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם״ וְכוּ׳, רוֹצֶה לוֹמַר מַחֲלֹקֶת שֶׁתַּכְלִיתוֹ הַשָּׁלוֹם כְּהוֹרָאַת שֵׁם שָׁמַיִם, וְקַל לְהָבִין. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ לֹא נֶאֱמַר ״כִּי טוֹב״ בַּשֵּׁנִי לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, כִּי הָרָקִיעַ כְּבָר נִבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְטַעַם לַדָּבָר לְפִי שֶׁיּוֹם שֵׁנִי הַתְחָלָה לְכָל שִׁנּוּי וּפֵרוּד, עַל כֵּן לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַטְבִּיעַ טֶבַע הַשִּׁנּוּי בְּשׁוּם נִבְרָא.

וַיִּקְרָא וגו׳. כָּאן הוֹדִיעַ כִּי אֵלּוּ הֵם הָאֲמוּרִים בְּפָסוּק ״בְּרֵאשִׁית״ וְגוֹ׳, וּמַה שֶׁקְּרָאָם בְּפָסוּק רִאשׁוֹן בְּשֵׁם שָׁמַיִם, פֵּרוּשׁ: בְּרִיאָה אַחַת שֶׁעָתִיד לִקְרוֹתָהּ שָׁמַיִם, וּלְעוֹלָם לֹא קָרָא ה׳ לוֹ שֵׁם זֶה עַד יוֹם ב׳.

וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה פ״ד) פֵּרוּשׁ שָׁמַיִם הוּא שָׂא מַיִם, יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּקְרָא ה׳ לָרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ ״שָׂא מַיִם״ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֲוִיר לִמְקוֹם הַנִּבְרָאִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנִּבְרָאִים בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, וְזוּלַת זֶה אֵין מָקוֹם לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל עַד שֶׁקָּרָא לָרָקִיעַ שֶׁיִּשָּׂא הַמַּיִם שֶׁהָיוּ מוּנָחִים עָלָיו. וְאָמַר לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיִּקָּווּ לְמָקוֹם אֶחָד בְּיוֹם ג׳ וְנִתְרָאֵית הַיַּבָּשָׁה בָּזֶה הִנֵּה מָקוֹם לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל. וְאֵין סְתִירָה לָזֶה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ מַיִם הָעֶלְיוֹנִים בְּנֵס עוֹמְדִים, שֶׁהֲגַם שֶׁהַשָּׁמַיִם הֵם נוֹשְׂאִים אוֹתָם, עִם כָּל זֶה לְסֵדֶר תְּכוּנַת הַשָּׁמַיִם וְסִדּוּרָם הִרְגִּישׁוּ כִּי בְּנֵס עוֹמְדִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק ״וַיַּעַשׂ״.