בְּרֵאשִׁית א׳ · ל״א

יום הששי. הוֹסִיף ה' בַּשִּׁשִּׁי בִגְמַר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, לוֹמַר שֶׁהִתְנָה עִמָּהֶם, עַל מְנָת שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, כֻּלָּם תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הוּא ו' בְּסִיוָן הַמּוּכָן לְמַתַּן תּוֹרָה:

וַחֲזָא יְיָ יָת כָּל דִּי עֲבַד וְהָא תַקִּין לַחֲדָא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם שְׁתִיתָאִי

וירא, יום הששי, י"א שיום סמוך וטעם לגלגל הששי וכן יום השביעי, ואין זה אמת, ובעל יום הששי על דעת אנשי המזלות יוכיח, רק פירושו יום שהוא ששי ליום הראשון וכן יום השביעי ונמצא כן "איש הישראלי" (ויקרא כד י), ורבים כמוהם, גם כן רקיע השמים (בראשית א כ) הרקיע שהוא שמים:

וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד הוּא הַקִּיּוּם כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (לעיל פסוקים ד י יב). וְטַעַם "מְאֹד" כְּטַעַם רִבּוּי. וְהוֹסִיף בַּיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר כֵּן בַּעֲבוּר שֶׁיְּדַבֵּר בַּכְּלָל וְיִמָּצֵא רַע בִּקְצָתוֹ, וְאָמַר כִּי טוֹב מְאֹד, מְאֹדוֹ טוֹב. וְזֶהוּ מַאֲמָרָם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ט':ה'), וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וְהִנֵּה טוֹב זֶה מָוֶת, וְכֵן הִזְכִּירוּ (שם יא) זֶה יֵצֶר הָרַע, וְזוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת. וּלְזֶה גַּם נִתְכַּוֵּן אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית א':ל"א) שֶׁאָמַר בְּכָאן "וְהָא תַּקֵּין לַחֲדָא", יֹאמַר שֶׁהוּא מְתֻקַּן הַסֵּדֶר מְאֹד, כִּי הָרָע צָרִיךְ בְּקִיּוּם הַטּוֹב, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ג א) "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם". וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כִּי מִפְּנֵי מַעֲלַת הָאָדָם הוֹסִיף בְּשֶׁבַח הַיְּצִירָה בּוֹ כִּי הוּא טוֹב מְאֹד:

אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. תַּכְלִית הַמְּצִיאוּת בִּכְלָלוֹ טוֹב מְאֹד יוֹתֵר מִן הַתַּכְלִיתִיּוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַמְכֻוָּנוֹת אֵלָיו.

יוֹם הַשִּׁשִּׁי. הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר בּוֹ הָיָה רֵאשִׁית לְכָל שִׁשִּׁי, אֲשֶׁר בּוֹ יִכְלוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים כְּדֵי לִשְׁבּוֹת בְּשַׁבָּת, כְּאָמְרוֹ (שמות כ:ט-י) "וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת".

וירא אלקים את כל אשר עשה וגו׳‎ אפי׳‎ יצר הרע.

והנה טוב מאד שאלמלא יצר הרע לא ישא אדם אשה ולא יוליד בנים ונמצא שאין העולם מתקיים. ביום הששי נאמר שתי פעמים כי טוב אחד לבריאת בהמה ואחד לבריאת אדם.

יום הששי יום המבואר והידוע בין הימים האחרים שבו לבדו כלתה כל מעשה בראשית מה שלא היה כן בשאר הימים. וכן כתיב כי ששת ימים עשה ה׳‎ את השמים ואת הארץ את הים וגו'.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר ״כִּי טוֹב״ בִּיצִירַת כָּל יוֹם וָיוֹם, מִכָּל מָקוֹם חָזַר כָּאן וְאָמַר ״וְהִנֵּה טוֹב״ אַחַר יְצִירַת הָאָדָם, לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל הַנִּבְרָאִים הַקּוֹדְמִים לֹא נִבְרְאוּ כִּי אִם בַּעֲבוּר הָאָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ״כִּי טוֹב״, נֶאֱמַר עַל שֵׁם הֶעָתִיד, אֲבָל לֹא הָיוּ עֲדַיִן בְּמִלּוּאָם וְטוּבָם עַד שֶׁנִּבְרָא הָאָדָם אֲשֶׁר בַּעֲבוּרוֹ נִתְהַוּוּ כֻּלָּם, אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ ״וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״. וְתֵדַע כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין ״כִּי טוֹב״ וּבֵין ״וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״, לְפִי שֶׁלְּשׁוֹן ״כִּי״ הוּא מְסֻפָּק, כְּאִלּוּ אֵינוֹ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם לְשׁוֹן ״כִּי״ עַל הַסָּפֵק, לְפִי שֶׁמִּלַּת ״כִּי״ תּוֹרֶה עַל הַזְּמָן, כְּמוֹ ״כִּי תֵצֵא״, ״כִּי תָבוֹא״. וְרוֹצֶה לוֹמַר ״וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב״, הַיְנוּ שֶׁהָיָה מְצַפֶּה אֵימָתַי יָבוֹא הַזְּמָן שֶׁיִּהְיֶה נִגְלֶה מַה טּוּבָם, אֲבָל ״וְהִנֵּה טוֹב״ מוֹרֶה עַל הַוַּדַּאי. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה ח:ה) שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְוַכֵּחַ עִם הַמַּלְאָכִים אִם לִבְרֹא אֶת הָאָדָם אוֹ לֹא, וְאִלּוּ הָיָה הַדִּין נוֹתֵן שֶׁלֹּא לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, הָיָה מְצִיאַת כָּל הַקּוֹדְמִים לְבַטָּלָה. לְכָךְ נֶאֱמַר בָּהֶם ״כִּי טוֹב״ הַמּוֹרֶה עַל הַסָּפֵק, אֲבָל כְּשֶׁנִּבְרָא הָאָדָם אָז נַעֲשׂוּ וַדַּאי טוֹב, לְכָךְ נֶאֱמַר ״אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב״, לְשׁוֹן ״וְהִנֵּה״ מוֹרֶה עַל הַזְּמָן שֶׁל עַתָּה שֶׁבּוֹ נִרְאָה הָאָדָם, וְאָז נִרְאָה לְמַפְרֵעַ מַה טּוּבָם וּמַה יָּפְיָם שֶׁל כָּל הַנִּמְצָאִים הַקּוֹדְמִים. וְהוֹסִיף כָּאן ״מְאֹד״ מַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּיר קֹדֶם זֶה, לְהוֹרוֹת שֶׁעַל יְדֵי הָאָדָם נַעֲשׂוּ ״טוֹב מְאֹד״. רֶמֶז לַדָּבָר: מְאֹ״ד אוֹתִיּוֹת אָדָ״ם.

וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד, כִּמְשַׁל הַמַּאֲכָל בָּשָׂר וְדָגִים שֶׁכָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ טוֹב, אֲבָל אִם יִתְעָרְבוּ יִתְקַלְקְלוּ. אֲבָל אֵלּוּ הַנִּבְרָאִים לֹא זוֹ שֶׁהָיוּ טוֹבִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּצֵרוּפָם יַחַד כֻּלָּם הָיוּ גַּם כֵּן טוֹבִים, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״ (בראשית א:לא).

יוֹם הַשִּׁשִּׁי. הוֹסִיף ה״א בַּשִּׁשִּׁי לוֹמַר שֶׁתְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם עַל מְנָת שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, אוֹ כֻּלְּכֶם תְּלוּיִין עַד יוֹם שִׁשִּׁי בְּסִיוָן, כִּי הֵ״א בְּמִלּוּאוֹ עוֹלֶה שִׁשָּׁה. וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר כִּי הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים וְלֹא יִתְקַיְּמוּ כִּי אִם עַל יְדֵי אֵיזֶה אֶמְצָעִי הַמְּצָרֵף וּמְחַבֵּר שְׁנֵי חֲלָקִים הַפְכִּיִּים אֵלּוּ, וְזֶהוּ הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק גַּשְׁמִי וְחֵלֶק רוּחָנִי חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל. וְהִשָּׁאֲרוּת הַחֵלֶק הָרוּחָנִי תָּלוּי בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, אִם כֵּן אִלּוּ לֹא קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה לֹא הָיָה כָּאן שׁוּם אֶמְצָעִי לְחַבֵּר שְׁנֵי הַקְּצָווֹת הַהַפְכִּיִּים, וְהָיָה הַהֶכְרֵחַ נוֹתֵן לְהַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְאַל תְּשִׁיבֵנִי מִן הַזְּמַן שֶׁקּוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, כִּי לְעוֹלָם הָיוּ בָּעוֹלָם צַדִּיקִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כְּנֹחַ שֵׁם וְעֵבֶר וְהָאָבוֹת וְדוּגְמָתָם, וְהָיָה עִמָּהֶם הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הָעוֹלֶה לְמִסְפַּר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה. עַל כֵּן עָמַד הָעוֹלָם עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת בְּלֹא תּוֹרָה בִּכְלַל הֶהָמוֹן, אֲבָל לְאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת שֶׁנִּשְׁלַם מִסְפַּר הַשֵּׁם לֹא הָיָה כֹּחַ בִּיחִידֵי הַדּוֹר לְהַעֲמִיד הָעוֹלָמוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה. לְפִיכָךְ הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה (סנהדרין צט:). וְיִתְבָּאֵר דָּבָר זֶה עוֹד (דברים לב:א) בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.

וּמַה שֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּשֵׁשֶׁת יָמִים דַּוְקָא, אָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁהוּא רֶמֶז עַל זְמַן עֲמִידַת הָעוֹלָם הַזֶּה שִׁתָּא אַלְפֵי שְׁנֵי: אַלְפַּיִם תֹּהוּ בְּלֹא תּוֹרָה, כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ שְׁנֵי אַלְפִין בַּפָּסוּק ״וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ״. שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ שְׁנֵי אַלְפִין בַּפָּסוּק (שמות יג:ט) ״לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה׳ בְּפִיךָ״. שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ שְׁנֵי אַלְפִין בַּפָּסוּק (בראשית מט:י) ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״, וְנָכוֹן הוּא. וּמְפָרְשִׁים אֲחֵרִים דִּקְדְּקוּ בְּרִיאַת כָּל יוֹם וָיוֹם כְּנֶגֶד אֶלֶף אֶחָד בָּזֶה אַחַר זֶה וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְכָךְ הוֹסִיף הֵ״א בַּשִּׁשִּׁי לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּהֵ״א, וְאַחַר גְּמַר הַמְּלָאכָה הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלֵי מְלַאכְתּוֹ אֵצֶל יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְלֹא רָצָה שֶׁתִּהְיֶה אֶצְלוֹ בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִכָּאן שֶׁכָּל אוּמָּן יַנִּיחַ אוּמָּנוּתוֹ בַּשִּׁשִּׁי.

יוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם. הִזְכִּיר הַשֵּׁם שֶׁל אַרְבַּע בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת אֵלּוּ, מַסְכִּים לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בְּטַעַם עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת. וּכְפִי הַפְּשָׁט חָתַם כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּשֵׁם שֶׁל יָ״הּ הַמְּשֻׁתָּף בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, מַסְכִּים לְדִבְרֵי רַזַ״ל (בבא בתרא עד:) שֶׁכָּל מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. וְנֶאֱמַר (ישעיהו כו:ד) ״כִּי בְּיָ״הּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים״, רְצוֹנִי לוֹמַר בָּזֶה שֶׁכָּל מַה שֶׁבָּרָא בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בְּכֻלָּם דִּמְיוֹן הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה כְּאֶחָד, כִּי כָל זָכָר דִּמְיוֹן אֶל הַמַּשְׁפִּיעַ, וְכָל נְקֵבָה דִּמְיוֹן אֶל הַמֻּשְׁפָּע, כַּנְּקֵבָה הַמֻּשְׁפַּעַת מִן הָאִישׁ, וְכָל הַנִּבְרָאִים יֵשׁ בְּכֻלָּם צַד אֶחָד מַשְׁפִּיעַ וְצַד אֶחָד מֻשְׁפָּע, הַכֹּל כְּאֶחָד. כֵּיצַד? הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ הָרִאשׁוֹן הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפַע אֶל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מֻשְׁפָּע מִזּוּלָתוֹ. וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ אֶל הָעוֹלָם הָאֶמְצָעִי, נִמְצָא שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יֵשׁ בּוֹ דִּמְיוֹן הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה כְּאֶחָד, שֶׁהֲרֵי הוּא מֻשְׁפָּע כַּנְּקֵבָה מִן סִבָּה רִאשׁוֹנָה יִתְבָּרַךְ וּמַשְׁפִּיעַ כַּזָּכָר אֶל הָעוֹלָם הָאֶמְצָעִי. וְכֵן הָעוֹלָם הַתִּיכוֹן מְקַבֵּל הַשֶּׁפַע מִן הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְחוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ אֶל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, אִם כֵּן גַּם הָעוֹלָם הָאֶמְצָעִי נִקְרָא זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד - מַשְׁפִּיעַ וּמֻשְׁפָּע. וְהַתַּחְתּוֹנִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֻשְׁפָּעִים וְאֵינָן מַשְׁפִּיעִין, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בָּהֶם גַּם דִּמְיוֹן הַזָּכָר, יַעַן כִּי כָל נִמְצָאֵי מַטָּה צְרִיכִין זֶה לָזֶה, קְצָתָם נוֹתְנִים וּקְצָתָם מְקַבְּלִים, וְיֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן זָכָר וּנְקֵבָה מַמָּשׁ כְּכָל הַבַּעֲלֵי חַיִּים, עַד אֲשֶׁר בְּכֻלָּם שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהוּא מֻשְׁפָּע וּמַשְׁפִּיעַ כְּאֶחָד. בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ יֵשׁ לְיַחֵס תֹּאַר הָאִישׁ לְבַד - מַשְׁפִּיעַ וְאֵינוֹ מֻשְׁפָּע. זֶה שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל בְּכַמָּה מִדְרָשִׁים (סוטה מב:) ״אֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ׳ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה׳״, רְצוֹנִי לוֹמַר אֵין לְיַחֵס תֹּאַר הָאִישׁ הַמּוֹרֶה עַל הַמַּשְׁפִּיעַ וּבִלְתִּי מְקַבֵּל בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְהוּא יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ צָרִיךְ לְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם.

וּמַה שֶּׁמָּצִינוּ לְשׁוֹן אִישׁ אֵצֶל הַבְּרִיּוֹת, אֵינוֹ בְּעֶצֶם כִּי אִם בְּהַשְׁאָלָה בְּצֵרוּף הָאִשָּׁה, אֲבָל שֵׁם הָעֶצֶם שֶׁל אִישׁ אֵין לְיַחֵס כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. לְפִיכָךְ חָתַם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּשֵׁם שֶׁל יָ״הּ הַמְשֻׁתָּף בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, לְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלָּם זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם ה׳. עַל כֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין הַבְּרִיּוֹת מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשֵׁם שָׁלֵם כִּי אִם בְּשֵׁם שֶׁל יָ״הּ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, אָז יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּשֵׁם שָׁלֵם, כִּי ״לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ״. עַל כֵּן נִרְמָז ו״ה בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת אֵלּוּ ״וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם״, הַמְדַבֵּר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בַּנִּגְלֶה וּמְרַמֵּז בַּנִּסְתָּרוֹת לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת לָעוֹלָם הַבָּא, לְהוֹרוֹת כִּי אָז יִהְיֶה הַשֵּׁם שָׁלֵם. וְכֵן דָּוִד חָתַם מִזְמוֹר ״בָּרְכִי נַפְשִׁי״ הַמְדַבֵּר כֻּלּוֹ מִיצִירַת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּשֵׁם שֶׁל יָ״הּ, וְעַיֵּן עוֹד (דברים טו:י) בְּפָסוּק ״כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה״ (טו:י).

וַיַּרְא אֱלֹהִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּת בְּרִיאַת הָאָדָם נִרְאָה מַעֲשֵׂהוּ בִּכְלָלוּתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי אִם אֵין אָדָם מַה תּוֹעֶלֶת בְּכָל הַתִּקּוּן וּבְכָל הַבְּרִיאָה וְצִמְחֵי הָאֲדָמָה, כִּי אֵין הַבְחָנַת טוֹבָה נִכֶּרֶת אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָאָדָם, כִּי אֵלָיו יֻכַּר וְיֻבְחַן הַטּוֹב וְיוֹדֶה לַמֵּטִיב. וְאָמְרוֹ תֵּבַת וְהִנֵּה מַה שֶׁלֹּא דִּקְדֵּק לוֹמַר בַּיָּמִים שֶׁאָמַר בָּהֶם ״כִּי טוֹב״, לֶהֱיוֹת כִּי הָאָדָם מָצִינוּ לוֹ שֶׁקִּלְקֵל מַעֲשָׂיו וְעָשָׂה מַעֲשֵׂה הָרַע, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהִנֵּה כִּי מַה שֶׁהָיָה אָז לְצַד מַעֲשֵׂה ה׳ טוֹב הָיָה מְאֹד, וְאַחַר כָּךְ הוּא הָאָדָם בִּקֵּשׁ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבּוֹת לְצַד הֱיוֹת הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב, וְשָׁלַל הַטּוֹב וְהִוָּה בְּמַעֲשָׂיו בְּחִינַת הָרַע, אֲבָל לְצַד מַעֲשֵׂה ה׳ לֹא בָּרָא אֶלָּא לְצַד הַטּוֹב.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים וְגוֹ׳, כָּאן רָמַז כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָאָדָם הִבִּיט ה׳ בַּצַּדִּיקִים (בראשית רבה ג), וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּרְא וְגוֹ׳ וְהִנֵּה טוֹב שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים. וַהֲגַם שֶׁהִבִּיט בָּרְשָׁעִים, גַּם לָהֶם הֵכִין וְעָשָׂה תִּקּוּן לִבְרִיאָתָם, וְהוּא אָמְרוֹ מְאֹד, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ״ט) ״מְאֹד״ זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ נִתְקָנִים הַנִּבְרָאִים הַנּוֹטִים מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל. וְלָזֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים אָמַר וְהִנֵּה טוֹב, פֵּרוּשׁ הִנֵּה הִנָּם בְּחִינַת טוֹב מִבְּלִי צֹרֶךְ מָוֶת. וּכְנֶגֶד בְּחִינַת הַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם יֶשְׁנָם גַּם הֵם בִּבְחִינַת טוֹב בְּאֶמְצָעוּת מְאֹד:

עוֹד יִרְמֹז כָּאן טַעַם הַבְּרִיאָה, לְמָה שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי עִקַּר הַכֹּל הוּא הָאָדָם וּבִשְׁבִילוֹ וְאֵלָיו בָּרָא ה׳ כָּל בְּרוּאָיו, וּמֵעַתָּה תָּבֹא הַשְּׁאֵלָה לָאָדָם לָמָּה, לָזֶה אָמַר וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁבְּחִינַת נִשְׁמַת הָאָדָם הוּא מִבְּחִינַת הַטּוֹב, עִם כָּל זֶה בְּרָאוֹ ה׳ לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַטּוֹב יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהוּא, וְהוּא אָמְרוֹ מְאֹד עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם מִתְעַלֵּית נִשְׁמָתוֹ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת.