בְּרֵאשִׁית א׳ · כ״ה

ויעש. תִּקְּנָם בְּצִבְיוֹנָם וּבְקוֹמָתָן:

וַעֲבַד יְיָ יָת חֵוַת אַרְעָא לִזְנַהּ וְיָת בְּעִירָא לִזְנַהּ וְיָת כָּל רִחֲשָׁא דְאַרְעָא לִזְנוֹהִי וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי טָב

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ. נָתַן לְכָל מִין הַסְּגֻלּוֹת וְהַרְגָּשׁוֹת כְּפִי הַצָּרִיךְ לַמִּין.

ויעש אלקים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה. אלא האדם היא בריאה רביעית והיינו דכתיב לקמן ויהי האדם לנפש חיה.

[חיתו ארץ - וי״‎ו יתרה].

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים - פֵּירוּשׁ בְּרִיאַת נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּירַשְׁנוּ בְּשֶׁרֶץ הַמַּיִם (בראשית א:כא). וְרַשִׁ״י פֵּירֵשׁ בְּאוֹפֶן אַחֵר, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.