בְּרֵאשִׁית א׳ · כ״ב

ויברך אותם. לְפִי שֶׁמְּחַסְּרִים אוֹתָם וְצָדִין מֵהֶם וְאוֹכְלִין אוֹתָם, הֻצְרְכוּ לִבְרָכָה, וְאַף הַחַיּוֹת הֻצְרְכוּ לִבְרָכָה, אֶלָּא מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ שֶׁעָתִיד לִקְלָלָה, לְכָךְ לֹא בֵרְכָן, שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בִכְלָל:

פרו. לְ' פְּרִי כְּלוֹ' עֲשׁוּ פֵּרוֹת:

ורבו. אִם לֹא אָמַר אֶלָּא פְּרוּ, הָיָה אֶחָד מוֹלִיד אֶחָד וְלֹא יוֹתֵר, וּבָא וּרְבוּ שֶׁאֶחָד מוֹלִיד הַרְבֵּה:

וּבָרִיךְ יָתְהוֹן יְיָ לְמֵימָר פּוּשׁוּ וּסְגוּ וּמְלוּ יָת מַיָּא בְּיַמְמַיָּא וְעוֹפָא יִסְגֵּי בְּאַרְעָא

ויברך, טעם פרו ורבו תפרו ותרבו וכן ומות בהר (דבר' לב נ) כי אין זה בכחו ובידו:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר גָּזַר בָּהֶם הַבְּרָכָה וְאָמַר בָּהֶם שֶׁיִּפְרוּ וְיִרְבּוּ, כְּלוֹמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ פֵּרוֹת רַבִּים שֶׁיּוֹצִיא הָאֶחָד רַבִּים כְּמוֹתוֹ. וְעִנְיַן הַבְּרָכָה בַּיְּלִידָה, כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם (בראשית י"ז:ט"ז). וְגַם בַּצְּמָחִים תָּבֹא לְשׁוֹן בְּרָכָה (ויקרא כה כא), וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר כֵּן בַּשְּׁלִישִׁי לְפִי שֶׁהַנִּבְרָאִים בְּכָל בַּעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הָיוּ שְׁנַיִם בִּלְבַד זָכָר וּנְקֵבָה לְמִינֵיהֶם, כָּעִנְיָן בָּאָדָם, וְהֻצְרְכוּ לִבְרָכָה שֶׁיִּרְבּוּ מְאֹד, אֲבָל בַּצְּמָחִים צָמְחוּ עַל פְּנֵי כָּל הָאֲדָמָה רַבִּים מְאֹד כַּאֲשֶׁר הֵם הַיּוֹם. וְלֹא אָמַר בַּבְּהֵמוֹת וּבַחַיּוֹת בְּרָכָה, שֶׁמִּזֹּאת הַגְּזֵרָה שֶׁגָּזַר בְּבַעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הַתְּנוּעָה שֶׁבַּמַּיִם הָרִבּוּי נִתְרַבּוּ בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ הַתְּנוּעָה שֶׁבָּאֶרֶץ, כִּי בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת כֻּלָּם עִנְיָן אֶחָד בִּבְרִיאָתָם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"ר יא ג) כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת בְּנֵי אָדָם צָדִים מֵהֶם וְאוֹכְלִים, הֻצְרְכוּ לִבְרָכָה:

וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים בֵּרֵךְ אוֹתָם שֶׁיְּמַלְּאוּ לְרֻבָּם הַיַּמִּים אַף הַנְּחָלִים וְהָאֲגַמִּים, אוֹ שֶׁמִּלּוּאָם בַּיַּמִּים הוּא כִּי בַּנְּחָלִים מְעַטִּים הֵם:

וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁבְּרִיאָתוֹ מִן הַמַּיִם בִּרְכָתוֹ תִּהְיֶה בָּאָרֶץ, שֶׁיִּפְרוּ וְיִרְבּוּ עָלֶיהָ, כִּי אֵין בָּעוֹף שֶׁיַּטִּיל בֵּיצָיו בַּמַּיִם וְיִגְדְּלוּ שָׁם רַק הַשּׁוֹכְנִים תָּמִיד בַּמַּיִם וְנִזּוֹנִים מֵהֶם עוֹשִׂין בֵּיצֵיהֶם בָּאָרֶץ וְנוֹלָדִים בָּהּ:

וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים. כִּי לֹא יֻשַּׂג הַתַּכְלִית בָּהֶם זוּלָתוֹ בִּהְיוֹתָם רַבִּים.

פרו ורבו וגו׳‎ בימים והעוף ירב בארץ מה שלא ברך בהמה וחיה כן פן תרבה על האדם חית השדה ולא יוכל לעמוד כנגדם אבל עופות ודגים אלו פורחים באויר ואלו פורחים במים.

וַיְבָרֶךְ - טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ ה׳ לְבָרֵךְ שֶׁרֶץ הַמַּיִם, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בַּנִּבְרָאִים הַיּוֹצְאִים מִן הָאָרֶץ, וְעוֹד לוֹ שֶׁגַּם בְּתוֹלְדוֹת הַמַּיִם עַצְמָם הִטִּיל קִנְאָה, שֶׁלֹּא בֵּרַךְ שֶׁרֶץ הָעוֹף, נִרְאֶה כִּי הַדָּבָר צָרִיךְ לִהְיוֹת כֵּן מִטַּעַם הֶכְרֵחִי לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי מַה שֶׁצִּוָּה ה׳ לַמַּיִם שֶׁיִּשְׁרְצוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וְלֹא לְאַחֲרֵי כֵן, וּלְקִיּוּם הַמִּין צִוָּה ה׳ שֶׁיִּפְרוּ וְיִרְבּוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי מִינָם כָּלֶה. וְלֶהֱיוֹת שֶׁכְּפִי טֶבַע הַנִּבְרָאִים אֲשֶׁר בָּרָא ה׳ כֹּחַ הַמּוֹלִיד הִיא יְסוֹד הָאֵשׁ, כִּי טֶבַע הַקֹּר אַדְרַבָּה יַפְסִיד כֹּחַ הַהוֹלָדָה, וְצֵא וּלְמַד מֵחָכְמַת הַטֶּבַע גַּם מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנו:) שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם: מַאי דַּעְתָּךְ דְּקָאֵי צֶדֶק וְכוּ׳ דִּכְתִיב (ישעיהו מא:ב) ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וּכְפִי זֶה הַדָּגִים אֵין לָהֶם מְצִיאוּת כְּפִי טֶבַע הַקָּבוּעַ בַּנִּבְרָאִים לְהוֹלִיד. אֲשֶׁר עַל כֵּן חָזַר ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ הַנִּכְבָּד וּבֵרְכָם לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ כַּוָּנַת הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם הוּא לוֹמַר שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹלִיד, וְלֹא יִמְנָעֵם קְרִירוּת הַמַּיִם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לָצֵאת חוּץ לַמַּיִם לְהִתְחַמֵּם בָּאָרֶץ כְּדֶרֶךְ הַתַּרְנְגוֹלִים (ביצה ז.) דְּסָפְנֵי מֵאַרְעָא, אֶלָּא תּוֹךְ הַמַּיִם יַעֲשׂוּ פֶּרִי.

וְהוּא אָמְרוֹ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְקָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בַּיַּמִּים״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם״? אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁבְּתוֹךְ הַיַּמִּים שָׁם יִשְׁרְצוּ, וְזוֹ הִיא בִּרְכַּת הַמְבָרֵךְ בָּרוּךְ הוּא. וְגָמַר אֹמֶר וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ, כִּי הוּא יִרֶב כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, וְנָכוֹן.