בְּרֵאשִׁית א׳ · כ׳

נפש חיה. שֶׁיְּהֵא בָהּ חַיּוּת:

שרץ. כָּל דָּבָר חַי שֶׁאֵינוֹ גָבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ קָרוּי שֶׁרֶץ: בָּעוֹף, כְּגוֹן זְבוּבִים, בַּשְּׁקָצִים, כְּגוֹן נְמָלִים וְחִפּוּשִׁים וְתוֹלָעִים, בַּבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן חֹלֶד וְעַכְבָּר וְחֹמֶט וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, וְכָל הַדָּגִים:

וַאֲמַר יְיָ יִרְחֲשׁוּן מַיָּא רְחֵשׁ נַפְשָׁא חַיְתָא וְעוֹפָא יְפָרַח עַל אַרְעָא עַל אַפֵּי רְקִיעָא דִּשְׁמַיָּא

ויאמר יִשְרְצו פועל יוצא וכמוהו "ושרץ היאור צפרדעים" (שמות ז כח) וטעם ישרצו תולדות עם הגבהה, והכתוב כי העוף יעופף על פני הרקיע לעֵד על פירוש רקיע, ואמר הגאון כי על פני הוא עם פני, א"כ פני השמים למטה הם, ופ"א יעופף כנו"ן "עד יכונן" (ישעי' סב ז'):

יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית א':כ') כָּל דָּבָר חַי שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ קָרוּי שֶׁרֶץ, בָּעוֹף כְּגוֹן זְבוּבִים, בַּשְּׁקָצִים כְּגוֹן נְמָלִים וְתוֹלָעִים, בַּבְּרִיּוֹת כְּגוֹן חֹלֶד וְעַכְבָּר וְכַיּוֹצֵא בָהֶם וְכָל הַדָּגִים. וּמָה יֹאמַר הָרַב בַּפָּסוּק וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּנֹחַ וּבָנָיו (בראשית ט':ז'), וְכֵן "אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם" רָאוּי לְפִי הַדַּעַת הַזּוֹ שֶׁיֹּאמַר "אֲשֶׁר שָׁרְצוּ בַמַּיִם", וְעוֹפוֹת רַבִּים שֶׁאֵינָם גְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ כְּגֹבַהּ הַחֹלֶד הָעַכְבָּר וְהָעֲטַלֵּף קְטַן הָרַגְלַיִם מְאֹד, וְלָמָּה לֹא יִקָּרֵא "שֶׁרֶץ הָעוֹף". וְדַעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית א':כ') שֶׁעִנְיַן שְׁרִיצָה כְּטַעַם תְּנוּעָה, אָמַר בַּשֶּׁרֶץ וּבָרֶמֶשׂ, רִיחְשָׁא דְּרָחֵשׁ. וְיָפֶה פֵּרֵשׁ, וְיִקָּרְאוּ הַשְּׁרָצִים כֵּן בַּעֲבוּר שֶׁתְּנוּעָתָם תְּמִידִית. וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא לָשׁוֹן מֻרְכָּב, יִקָּרֵא שֶׁרֶץ "שֶׁהוּא רָץ", וְרֶמֶשׂ שֶׁהוּא רוֹמֵשׂ הָאָרֶץ, לֹא יִשְׁקֹט וְלֹא יָנוּחַ. וְדַע כִּי כָל הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם יִקָּרֵא "שֶׁרֶץ הָעוֹף" (ויקרא יא כ-כג), מִפְּנֵי שֶׁבְּרַגְלָיו יִסְמֹךְ וְיָנוּעַ כַּשְּׁרָצִים, וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ כֵן יִקָּרֵא "עוֹף כָּנָף", שֶׁעִקַּר תְּנוּעָתוֹ לְעוֹפֵף. וְיִהְיֶה טַעַם "וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ" (בראשית ח':י"ז), שֶׁיִּהְיוּ מִתְהַלְּכִים בְּכֻלָּהּ וְיִפְרוּ וְיִרְבּוּ עָלֶיהָ, "שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ" (בראשית ט':ז'), הִתְנוֹעֲעוּ בְּכֻלָּהּ וְתִרְבּוּ בָּהּ, וְהוּא טַעַם הַכֶּפֶל "וּרְבוּ" שְׁנֵי פְּעָמִים בַּפָּסוּק. וְאִם כֵּן נְפָרֵשׁ "אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א':כ"א), אֲשֶׁר הֵנִיעוּ וְהוֹלִיכוֹ הַמַּיִם. וְכֵן "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים" (שמות ז כח), וְכֵן "פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ" (שם א ז), שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ וַיָּנֻעוּ לְרֻבָּם עַד שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ מֵהֶם. אֲבָל אוּנְקְלוֹס פָּתַר בְּ"שִׁרְצוּ בָאָרֶץ" (בראשית ט':ז') עִנְיַן תּוֹלָדָה, "אִתְיְלִידוּ בְאַרְעָא", כִּי הוּא עָשָׂה הַלָּשׁוֹן מֻשְׁאָל מִן הַשְּׁרָצִים, וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ כַּשְּׁרָצִים בָּאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ, וְכֵן "פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ" (שמות א ז), שֶׁהָיוּ בְּתוֹלְדֹתָם כַּשְּׁרָצִים לָרֹב:

וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַזֶּה הָיָה מַאֲמַר הַבְּרִיאָה בַּמַּיִם, וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בָּאָרֶץ, אִם כֵּן פֵּרוּשׁ "וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ" נִמְשָׁךְ, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף שֶׁיְּעוֹפֵף. וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית ב':י"ט) כְּאִלּוּ אָמַר "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה מִן הָאֲדָמָה וַיִּצֶר אֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם", וְרַבִּים כָּמוֹהוּ. וְכֵן דַּעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל בִּפְרָקָיו (ריש פרק ט), שֶׁאָמַר בַּחֲמִישִׁי הִשְׁרִיץ מִן הַמַּיִם כָּל עוֹף כָּנָף. אֲבָל בַּגְּמָרָא (חולין כז) נֶחְלְקוּ בּוֹ, יֵשׁ אוֹמְרִין כֵּן שֶׁמִּן הַמַּיִם נִבְרְאוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִין שֶׁהָעוֹף מִשְּׁנֵיהֶם נִבְרָא, אָמְרוּ מֵהָרְקָק נִבְרְאוּ. וְאִם כֵּן בַּעֲבוּר שֶׁתּוֹלְדֹתָם הָיְתָה בַּמַּיִם וְהָרְקָק בְּקַרְקַע הַיָּם הוּא, מִפְּנֵי זֶה הָיָה הַמַּאֲמָר בָּהֶם בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. וְכֵן אָמַר "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה", כִּי הַדָּגִים גּוּפָם וְנַפְשָׁם מִן הַמַּיִם בִּדְבַר הָאֱלֹהִים שֶׁהֵבִיא לָהֶם רוּחַ מִן הַיְּסוֹדוֹת, לֹא כָּאָדָם שֶׁהִפְרִיד גּוּפוֹ מִנַּפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב':ז'). וְלֹא הִזְכִּיר בַּשְּׁלִישִׁי בַּצּוֹמֵחַ נֶפֶשׁ כְּלָל, כִּי אֵין כֹּחַ הַגִּדּוּל נֶפֶשׁ רַק בְּבַעֲלֵי הַתְּנוּעָה בִּלְבַד הִיא. וְעַל דַּעַת הַיְּוָנִים שֶׁאוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַגִּדּוּל בַּמִּתְנוֹעֵעַ רַק בַּנֶּפֶשׁ, כָּךְ בַּצּוֹמֵחַ בַּנֶּפֶשׁ יִגְדַּל, יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ, כִּי זֹאת נֶפֶשׁ חַיָּה, כְּלוֹמַר נֶפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַיּוּת, כִּי יֵשׁ נֶפֶשׁ אֵין בָּהּ חַיּוּת וְהִיא נֶפֶשׁ הַצּוֹמַחַת. וְהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר מא א) בְּאִילָנֵי הַתְּמָרִים תַּאֲוָה, וְאוּלַי הוּא כֹּחַ בַּצְּמִיחָה לֹא יִקָּרֵא נֶפֶשׁ:

יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. לְנַקּוֹת אֲוִיר הָאָרֶץ לְיוֹשְׁבֶיהָ מֵאֵיזֶה לַחוּת מוֹתְרִיִּי מְשֻׁלָּח מִן הָרָקִיעַ הַנּוֹצָר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּאֶמְצָעוּת הַנִּצּוּץ הַפּוֹעֵל בּוֹ.

ישרצו המים. לאחר שנתלו המאורות ברא כל בעלי חיים. המים. כל המים אף שבכלים משריצים תולעים לפי תולדותם על כן לא כתב הימים.

רקיע השמים. בהרבה מקומות נקרא האויר שמים, אשר תעוף בשמים נטה ידך על השמים וראשו בשמים ערים גדולות ובצורות בשמים, ובלשון משנה מצינו מן הארץ עד שמי קורה, מה שלא נכתב ויהי כן במעשה יום חמישי לפי שבו נבראו הדגים ולא היתה בריאה נוכחת נראית לעינים כבריאות שאר הימים.

יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף. וּלְהַלָּן נֶאֱמַר שֶׁנִּבְרְאוּ הָעוֹפוֹת מִן הָאֲדָמָה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין כז:) דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָרְקָק. נִמְצָא שֶׁהָעוֹפוֹת מְמֻצָּעִים מִן הַבְּהֵמוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָאֲדָמָה וּבֵין הַדָּגִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַמַּיִם. הוֹרוּ בָּזֶה שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִינִים אֵלּוּ לֹא נִבְרְאוּ כִּי אִם בַּעֲבוּר הָאָדָם לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים. רֶמֶז לַדָּבָר ״עֶבֶד״ רָאשֵׁי תֵּבוֹת: עוֹף, בְּהֵמָה, דָּגִים, כִּי אֶת הַכֹּל נָתַן לוֹ ה׳ לַעֲבָדִים, וְיֵשׁ לָאָדָם יָד בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה וּבִשְׁנֵיהֶם יַחַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה שֶׁלֹּא נִתָּן בִּרְשׁוּתוֹ.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז, מָצִינוּ כִּתּוֹת בְּנֵי אָדָם מִתְיַחֲסִים לִשְׁלֹשָׁה מִינִים אֵלּוּ, כִּי מָצִינוּ שֶׁהָרְשָׁעִים הַנּוֹטִים אַחַר חֵלֶק הָעַפְרוּרִי בְּיוֹתֵר נִמְשְׁלוּ ״כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ״, כִּי גַּם הֵמָּה מִן עָפָר מוֹצָאָם. וְהַצַּדִּיקִים נִמְשְׁלוּ לְמַיִם שֶׁחָמְרָם דַּק מִן חֹמֶר הָאָרֶץ, וְנִמְשְׁלוּ לְדָגִים שֶׁעִקַּר חִיּוּתָם בַּמַּיִם. וְהַבֵּינוֹנִים נִמְשְׁלוּ לָעוֹף אֲשֶׁר יָעוּף בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ הַמִּצּוּעַ בֵּין הָרוּחָנִיּוּת לַגַּשְׁמִיּוּת, וְחָמְרוֹ מִן הַמַּיִם וְהֶעָפָר כָּאָמוּר. וְנִרְאֶה שֶׁמִּטַּעַם זֶה נֶאֶמְרָה בַּדָּגִים בְּרָכָה כְּפוּלָה ״פְּרוּ וּרְבוּ״ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּיר בְּמִין הָאָדָם. וּבָעוֹפוֹת לֹא נֶאֶמְרָה כִּי אִם בְּרָכָה אַחַת ״וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ״, אֲבָל בַּבְּהֵמוֹת לֹא נֶאֶמְרָה בְּרָכָה כְּלָל. וְכָל זֶה מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ לְהַנָּחָתֵנוּ, וּמַסְכִּים לָזֶה דִּבְרֵי רַזַ״ל (מדרש אגדה בראשית א) שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה בְּרָכָה בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ וְכוּ׳, כִּי בֶּאֱמֶת הַיֵּצֶר הָרַע אֲשֶׁר כֹּחוֹ מִן הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שָׁם יִרְבָּץ אֵצֶל כַּת הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר נִמְשְׁלוּ לַבְּהֵמוֹת וְחַיְתוֹ אֶרֶץ, וְהַלְוַאי יִתְמַעֲטוּ וְלֹא יִרְבּוּ. וְיִתְבָּאֵר זֶה עוֹד בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (במדבר יא:א) שֶׁהָאסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, דְּהַיְנוּ הַבֵּינוֹנִים, שָׁאֲלוּ בָּשָׂר וְדָגִים מַה שֶּׁאֵינָם מִמִּינָם, וְנִתַּן לָהֶם בְּשַׂר עוֹפוֹת - מָצָא מִין אֶת מִינוֹ.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְהַוּוּ מֵהַמַּיִם בְּרִיּוֹת, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ בִּתְמִידוּת אֶלָּא בִּשְׁעַת מַאֲמַר הַבְּרִיאָה, וְאוֹתָם הַבְּרִיּוֹת שֶׁשָּׁרְצוּ הַמַּיִם עָמְדוּ לְעוֹלָם כְּמִין הַבְּהֵמִי אֲשֶׁר הוֹצִיאָה הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הוֹצִיאָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַמַּאֲמָר וְעָמְדוּ לְעוֹלָם כְּמִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּשְׁרְצוּ וְיִפְרוּ וְיִרְבּוּ. וְאָמְרוֹ שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה הֵם הַדָּגִים. וְאָמַר לְשׁוֹן שֶׁרֶץ לְהַפְרִישׁ בֵּינוֹ וּבֵין הַמְעוֹפֵף, כִּי זֶה אֵין לוֹ כֹּחַ אֶלָּא בְּסָמוּךְ מַמָּשׁ לָאָרֶץ, וְהַמְּעוֹפֵף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִסָּמֵךְ, וְעוֹד לוֹ שֶׁיַּגְבִּיהַּ עַד לַשָּׁמַיִם, כְּאָמְרוֹ ״עַל פְּנֵי רְקִיעַ״, וְזוּלַת מַאֲמָר זֶה לֹא הָיוּ הָעוֹפוֹת מַגְבִּיהִים עַד לַשָּׁמַיִם.

וְאָמְרוֹ רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם - פֵּרוּשׁ: רָקִיעַ הַנִּקְרָא שָׁמַיִם. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה פ״ו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֵיכָן חַמָּה וּלְבָנָה? בְּרָקִיעַ ב׳, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״. מִקְרָא מָלֵא הוּא, וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה פֵּרְשׁוּהָ (נחמיה ט:ו): ״אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם״, הֵיכָן הֵם צְבָאָם? בְּרָקִיעַ ב׳, עַד כָּאן. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַה יַּעֲנוּ בְּפָסוּק זֶה ״וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״?

וְנִרְאֶה כִּי עַל פִּי הַנְּקֻדּוֹת יִשְׁתַּנֶּה כָּתוּב זֶה מִקְרָא דְּ״וַיִּתֵּן אוֹתָם״ וְגוֹ׳ (בראשית א:יז), כִּי כָאן כָּתַב קָמָץ תַּחַת רֵי״שׁ שֶׁל רָקִיעַ, וְשָׁם כָּתַב שְׁבָ״א תַּחַת הָרֵי״שׁ שֶׁל רְקִיעַ. וְהִנֵּה כְּשֶׁאָמַר רְקִיעַ בִּשְׁבָ״א יַגִּיד שֶׁהוּא סָמוּךְ, פֵּרוּשׁ רְקִיעַ שֶׁל שָׁמַיִם, וּכְשֶׁיֹּאמַר רָקִיעַ בְּקָמָץ אֵינוֹ סָמוּךְ לְשָׁמַיִם, וּפֵרוּשׁ הוּא רָקִיעַ וְהוּא הַנִּקְרָא שָׁמַיִם, וּבָזֶה לֹא קַשְׁיָא, וְהָבֵן.