משה יקריב את הלויים לפני אהל מועד ויקהיל את כל עדת בני ישראל. רש״י מבאר שהקהלת כל העדה נדרשה מפני שהלויים ניתנים קרבן כפרה תחת הבכורות, ולכן יבואו הבכורות ויעמדו על קרבנם ויסמכו את ידיהם עליהם. חזקוני מוסיף שהעמדת הלויים לפני אהל מועד היא כשם שכתוב במצורע ״והעמיד הכהן המטהר״ - שיש כאן תהליך טהרה מקביל. הפסוק מתאר שלב בתהליך: הלויים מוקרבים לפני האוהל, וכל ישראל מתאספים כדי לקחת חלק בהכשרתם. הטעם להקהלת כל העם הוא שהלויים באים במקום הבכורות של כל ישראל, ולכן העם כולו שותף בהקדשתם על ידי סמיכת ידיים, כפי שיתבאר בפסוק הבא.