אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּתְקָרֵב יָת לֵוָאֵי קֳדָם יְיָ וְיִסְמְכוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת יְדֵיהוֹן עַל לֵוָאֵי
Onkelos Numbers
בְּמִדְבַּר ח׳ · י׳
וְהִקְרַבְתָּ֥ אֶת־הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְסָמְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־הַלְוִיִּֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
משה יקריב את הלויים לפני ה', ובני ישראל יסמכו את ידיהם על הלויים. חזקוני מבאר ש״בני ישראל״ כאן הם הבכורות שבישראל, שהלויים ניתנו כפרה תחתיהם, וכל בכור סומך על הלוי שבא במקומו. עוד מבאר חזקוני שסמיכה זו דומה לסמיכה שסמך משה את ידו על יהושע, וכל סמיכה על אדם היא לשון נתינת שררה ומינוי. לפי הפשט, סמיכת הידיים היא מעשה סמלי המעביר את מעמד הבכורות אל הלויים, שנבחרו לעבוד את עבודת המשכן במקומם. הבכורות, שהיו אמורים לעבוד לפני שנכשלו בעגל, מוסרים עתה את תפקידם ללויים באמצעות מעשה הסמיכה, שהוא גם אות של הקדשה למינוי.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13וסמכו בני ישראל הם הבכורת שבישראל שהלויים נתנו כפרה תחתיהם וכל בכור סומך על שלו.
וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים דוגמא וסמכת את ידך עליו דמשה לגבי יהושע וכל סמיכה דגבי אדם היא שימת שררה וממנה למדו לעשות פרשים כמו שפירש בפרשת ויחי גבי וישת ידו.
Chizkuni