וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

ויעש כן אהרן. לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁלֹּא שִׁנָּה (ספרי):

וַעֲבַד כֵּן אַהֲרֹן לָקֳבֵל אַפֵּי מְנַרְתָּא אַדְלֵק בּוֹצִינָהָא כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ יָת משֶׁה

וְטַעַם וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן - לוֹמַר שֶׁהוּא הָיָה הַמַּדְלִיק אוֹתָן כָּל יָמָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּצְוָה כְּשֵׁרָה בְּבָנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו״ (שמות כז כא), אֲבָל הָיָה הוּא מִזְדָּרֵז בַּמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הָרוֹמֶזֶת לְדָבָר עֶלְיוֹן וְסוֹד נִשְׂגָּב. וְאוּלַי נִרְמָז לוֹ זֶה מִפָּסוּק: ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר״ (ויקרא כד ג), כִּי בוֹ בָּחַר הַשֵּׁם בְּיָמָיו. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר גַּם עַתָּה "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן בְּהַעֲלֹתְךָ", וְלֹא אָמַר ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו בְּהַעֲלֹתְכֶם״:

וַיַּעַשׂ כֵּן וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. עוֹד חָזַר לוֹמַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, וְהוּא הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אָמְרוֹ וַיַּעַשׂ כֵּן כְּנֶגֶד פֵּרוּק הַנֵּרוֹת וְקִנּוּחָם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כַּחֲדָשָׁה, שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק הַחִנּוּךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאָמְרוֹ אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד סֵדֶר הַנָּחָתָן שֶׁיִּהְיוּ פִּיפִיּוֹתֵיהֶם אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה לְצַד שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה בַּיּוֹם, וּבָא לוֹמַר שֶׁאָז בִּזְמַן שֶׁנִּצְטַוָּה עָשָׂה מַעֲשֶׂה הָאָמוּר. לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁעָשָׂה בִּזְמַן שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁהִיא בָּעֶרֶב. וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֶשְׁנָהּ לַהַדְלָקָה בַּיּוֹם בְּנֵר מַעֲרָבִי, דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא בִּזְמַנֵּי יְרִידַת עַם ה׳, שֶׁהָיָה כָּבֶה נֵר מַעֲרָבִי (יומא לט:), לֹא בִּימֵי אַהֲרֹן, וּמַה גַּם בִּתְחִלַּת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, כִּי מַה שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן לֹא עֲשָׂאוֹ לְצַד הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר הֶאֱמִיר אוֹתוֹ ה׳, אֶלָּא לְצַד עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי״.