בְּמִדְבַּר ח׳ · כ׳

וַיַּ֨עַשׂ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וְכׇל־עֲדַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ לַלְוִיִּ֔ם כֵּן־עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

במילים פשוטות

משה ואהרן וכל עדת בני ישראל עשו ללויים ככל אשר ציווה ה' את משה - כן עשו להם בני ישראל. רש״י מפרש את חלוקת התפקידים בקיום המצווה: משה העמידן, אהרן הניפן, וישראל סמכו את ידיהם עליהם. אבן עזרא מבאר אף הוא ש״ויעש משה ואהרן״ - משה בציווי, אהרן שהניפם, וישראל שסמכו עליהם. הפסוק מתאר את הביצוע בפועל של כל שנצטווה: כל הגורמים - משה, אהרן וכל העם - שיתפו פעולה בהקדשת הלויים, כל אחד בחלקו. הדגשת שיתוף הפעולה מלמדת שהקדשת הלויים היתה מעשה משותף של כל האומה, שכן הלויים באים במקום כל בכורי ישראל ומשרתים לטובת העם כולו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויעש משה ואהרן וכל עדת וגו'. מֹשֶׁה הֶעֱמִידָן וְאַהֲרֹן הֱנִיפָן, וְיִשְׂרָאֵל סָמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַעֲבַד משֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְלֵוָאֵי כְּכֹל דִי פַקֵיד יְיָ יָת משֶׁה לְלֵוָאֵי כֵּן עֲבָדוּ לְהוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויעש משה ואהרן. משה בצווי ואהרן שהניפם וישראל שסמכו עליהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כן עשו להם בני ישראל סמכו ידיהם עליהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיַּעַשׂ וְגוֹ׳ וְכָל עֲדַת וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״כֵּן עָשׂוּ״, עוֹד שִׁנָּה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר כָּל עֲדַת וְגָמַר אָמְרוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּכֶפֶל ״כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ עַל הַבְּכוֹרוֹת, וּבָא לְהַחְזִיק טוֹבָה לַבְּכוֹרוֹת יוֹתֵר, שֶׁהֲגַם שֶׁנָּטְלוּ מְקוֹמָן בַּעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ עָשׂוּ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, הֲגַם כִּי כְּפִי הַטֶּבַע אֱנוֹשִׁי יַכְאִיב לִבָּם וְלֹא יְדַקְדְּקוּ עֲשׂוֹת כְּכָל פְּרָטֵי הַמִּצְוָה. וְלָזֶה שִׁנָּה בְּמַאֲמָרוֹ מִלָּשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ ״כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְאָמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא עַל כֻּלָּן מְדַבֵּר הַכָּתוּב כָּאן אֶלָּא עַל פְּרָט אֶחָד כָּאָמוּר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל