התחילו ללמודואתנה וגו'. חֲמִשָּׁה פְעָמִים נֶאֶמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִקְרָא זֶה, לְהוֹדִיעַ חִבָּתָן, שֶׁנִּכְפַּל אַזְכְּרוֹתֵיהֶן בְּמִקְרָא אֶחָד כְּמִנְיַן חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְכָךְ רָאִיתִי בִּבְ"רַ:
ולא יהיה בבני ישראל נגף. שֶׁלֹא יִצְטָרְכוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאִם יִגְּשׁוּ יִהְיֶה נֶגֶף:
וִיהָבִית יָת לֵוָאֵי מְסִירִין לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי מִגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִפְלַח יָת פּוּלְחָן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא וּלְכַפָרָא עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָא יְהֵי בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מוֹתָא בְּמִקְרַב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא
ולכפר. להיותם כפר נפשם כאשר פירשתי:
וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְאַהֲרֹן וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר תֵּיבַת ״נְתוּנִים״, יְכַוֵּין לְחַיֵּב הַמְּקַבֵּל לְקַבֵּל הַמַּתָּנָה, שֶׁלֹּא לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי לְקַבֵּל מַתָּנָה זוֹ. וַהֲגַם שֶׁבְּמִשְׁפְּטֵי אִישׁ לַחֲבֵרוֹ יָכוֹל לְמָאֵן כָּל עוֹד שֶׁלֹּא הִגִּיעָה לְיָדוֹ וְלֹא זָכָה בָּהּ, כָּאן מְחַיְּבָם לְקַבֵּל מַתָּנָה זוֹ הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַד לְמָאֵן בְּמַתָּנָה זוֹ, כִּי בְּאֶמְצָעוּת זֶה יֵאָסֵר עַל הַכֹּהֲנִים עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם וְיִתְחַיְּבוּ מִיתָה עָלֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי (במדבר יח:ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״, אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה. וַהֲגַם שֶׁהָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לְוִיִּם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וְכוּ׳ חַיָּבִים מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, אֲבָל הַכֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת הַלֵּוִי אֵינוֹ בְּמִיתָה אֶלָּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, עַד כָּאן, עַל כָּל פָּנִים יֶשְׁנוֹ לָעֹנֶשׁ וְנִגְרַע מֵעֲבוֹדָתָם בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. וּלְטַעַם זֶה יֵשׁ מָקוֹם לְמָאֵן, לָזֶה כָּפַל לוֹמַר ״נְתוּנִים״ בְּעַל כָּרְחָם.
מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר הַכָּתוּב ה׳ פְּעָמִים ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ בְּפָסוּק זֶה לְלֹא צֹרֶךְ. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (ויקרא רבה ב:א) שֶׁהוּא מַרְאֶה הַחִבָּה כָּפַל זִכְרוֹן שְׁמוֹתָם חָמֵשׁ פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, וְהוּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב נִרְאֶה כִּי בְּדִיּוּק נֶאֶמְרוּ הַזְכָּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְרוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְכַוֵּן אֶל הַכְּלָלוּת, וְכַמַּאֲמָר הַקּוֹדֵם: ״קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאָמְרוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְכַוֵּן אֶל הַבְּכוֹרוֹת שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁלָּהֶם הָיְתָה וְהַלְוִיִּם עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא אָמַר ״עֲבוֹדָתָם״, שֶׁאָז הָיְתָה נֶאֱבֶדֶת הַכַּוָּנָה אֲשֶׁר כִּוֵּן לָהּ הַכָּתוּב. וְאָמְרוֹ וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹזֵר אֶל הַכְּלָלוּת, וְחָשׁ לוֹמַר ״לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם״ שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁחוֹזֵר אֶל הַקּוֹדֵם שֶׁהֵם הַבְּכוֹרוֹת לְבַד, לָזֶה נֶאֱמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לוֹמַר שֶׁעַל הַכְּלָלוּת הוּא אוֹמֵר. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר ״וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף״, נִתְחַכֵּם לְהוֹדִיעַ כִּי אָמְרוֹ ״וּלְכַפֵּר״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף״ אֵין אַחַת גְּזֵרַת חֲבֶרְתָּהּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְכַפֵּר וְגוֹ׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף, אֶלָּא הֵם שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַטּוֹבָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם מִתַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ הַמְּסוּבָּבִים מֵהַחֲטָאִים, וְעוֹד, לֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגִשְׁתָּם, וְכַוָּנָה זוֹ מוּבֶנֶת מִמַּה שֶׁאָמַר ״בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁזֶּה יַגִּיד הֶבְדֵּל הַמַּאֲמָר שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר לְמַעְלָה. וְאָמְרוֹ בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא יִגְּשׁוּ אֶלָּא הַיְּחִידִים, עַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקְצֹף עַל הַדָּבָר. וּמָצִינוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁיִּקְצֹף ה׳ עַל הַכְּלָלוּת בִּשְׁבִיל הַפְּרָט, וְצֵא וּלְמַד מֵעֲדַת קֹרַח מַאֲמַר ה׳ שָׁם (במדבר טז,כא): ״הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה״ וְגוֹ׳, וְהֻצְרַךְ מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל לַה׳ עַל הַדָּבָר. וְעַיֵּן שָׁם הַטַּעַם.