בְּמִדְבַּר ח׳ · ט״ז

כִּי֩ נְתֻנִ֨ים נְתֻנִ֥ים הֵ֙מָּה֙ לִ֔י מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל תַּ֩חַת֩ פִּטְרַ֨ת כׇּל־רֶ֜חֶם בְּכ֥וֹר כֹּל֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָקַ֥חְתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃

במילים פשוטות

כי נתונים נתונים המה לי מתוך בני ישראל - תחת פטרת כל רחם, בכור כל מבני ישראל, לקחתי אותם לי. רש״י מבאר ש״נתנים נתנים״ פירושו נתונים למשא ונתונים לשיר, כלומר לשני תפקידים: נשיאת המשכן ושירת הלויים. עוד מבאר רש״י ש״פטרת״ פירושו פתיחת הרחם. אבן עזרא מוסיף שהלויים ובניהם ניתנו לה' על ידי ישראל, וה' לקחם וקיבלם, ולא נתנום בעבור פדיון הבכורות אלא במקומם. הפסוק מבאר את הבסיס למעמד הלויים: הם באים במקום בכורי ישראל, שהיו שייכים לה' מאז מכת בכורות במצרים. הלויים נבחרו לשמש את ה' תחת הבכורות, ותפקידם כולל הן את נשיאת המשכן והן את השירה בעבודה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נתנים נתנים. נְתוּנִים לְמַשָּׂא, נְתוּנִים לָשִׁיר:

פטרת. פְּתִיחַת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֲרֵי אַפְרָשָׁא מַפְרְשִׁין אִנוּן לִי מִגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲלַף פְּתַח כָּל וַלְדָא בּוּכְרָא כֹלָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל קָרֵבִית יָתְהוֹן קֳדָמָי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי נתונים נתונים. הם ובניהם ישראל נתנום לי ואני לקחתי אותם לי והטעם קבלתים ולא נתנום בעבור פדיון פטרת כל רחם. ופטרת ופטר שתי לשונות כמו צדקה וצדק או על משקל אחר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כי נתנים נתנים המה לי נתונים מאת בני ישראל להקב״‎ה ונתונים מאת הקב״‎ה לאהרן.

לקחתי אתם לי קבלתי אותם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל