אהרן יניף את הלויים תנופה לפני ה' מאת בני ישראל, כדי שיהיו לעבוד את עבודת ה'. רש״י מבאר שהתנופה דומה לאשם מצורע הטעון תנופה כשהוא חי, ומוסיף ששלוש תנופות נאמרו בפרשה זו: הראשונה לבני קהת, ולכן נאמר בהם ״והיו לעבד את עבדת ה'״, לפי שעבודת קודש הקודשים עליהם - הארון והשולחן. אבן עזרא מבאר ש״לפני ה'״ פירושו שכאשר יקריבם לפני האוהל, יסמכו בני הלויים את ידם על ראש הפרים. התנופה היא מעשה של הרמה והנפה, המסמל את הקדשת הלויים לעבודת ה'. אהרן, ככהן הגדול, הוא שמניף אותם, ובכך מקדיש אותם רשמית לתפקידם כמשרתים במשכן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור