וְאֵ֣ת ׀ אַרְבַּ֣ע הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃

משה נתן לבני מררי ארבע עגלות ושמונה בקר, כפולה ממה שנתן לבני גרשון, לפי מידת עבודתם, וכל זה נעשה תחת פיקוחו של איתמר בן אהרן הכהן. חזקוני מבאר שבני מררי קיבלו ארבע עגלות מפני שעבודתם היתה כבדה: הם נשאו את הקרשים והבריחים והאדנים והעמודים, וכן את היתדות ואת מיתרי עמודי הקלעים. מפני שאלה כלים כבדים ורבים, הוצרכו למספר כפול של עגלות ובקר. הכתוב מזכיר שהעבודה היתה ביד איתמר בן אהרן, שהיה ממונה על משפחת גרשון ומררי, כפי שנתבאר בתחילת הספר. כך חולקו כלי ההובלה בין הלויים באופן צודק לפי צרכי המשא.