בְּמִדְבַּר ז׳ · ד׳

וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

פסוק קצר המהווה פתיחה לדברי ה' אל משה: ״ויאמר ה' אל משה לאמר״. לפי הפשט, לאחר שהנשיאים הביאו את העגלות ואת הבקר לפני המשכן, ומשה לא רצה לקבלם מעצמו, פנה אליו ה' כדי לומר לו מה לעשות בהם. תרגום אונקלוס מתרגם כפשוטו את לשון הדיבור. הפסוק מלמד שגם דבר שנראה ראוי וטוב, כהתנדבות הנשיאים לצורך המשכן, המתין משה עד שתבוא הוראה מפורשת מפי ה' כיצד לנהוג בו, ולא סמך על דעתו בלבד. בהמשך הפסוקים יתבאר הציווי לקחת את העגלות ולתתן ללויים לפי עבודתם.
מבוסס על פשט, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לְמֵימָר

Onkelos Numbers