בְּמִדְבַּר ז׳ · ל׳

בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה רַבָּא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בַּר שְׁדֵיאוּר

אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר. אוּלַי שֶׁיִּרְמֹז לִרְאוּבֵן אֲשֶׁר מָחַל לוֹ ה׳ עָוֹן הָרָשׁוּם בַּתּוֹרָה (בראשית לה:כב) ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, וְהֶעֱלָה לוֹ צֳרִי לְמַחֲלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלִי פֵּרוּשׁ אֱלֹהַי, צוּר עַל דֶּרֶךְ (ירמיהו ח:כב) ״הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד״, בֶּן שְׁדֵי אוּר כָּאן רָמַז לָעִנְיָן הָרָשׁוּם בַּתּוֹרָה ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, וְהַצֳּרִי הוּא שֶׁתֵּכֶף לְמַאֲמַר ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, אָמַר ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ בָּזֶה רִפֵּא הַנֶּגַע. וּלְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שבת נה.) כָּל הָאוֹמֵר רְאוּבֵן חָטָא וְכוּ׳ הֵן הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהֶרְאָה ה׳ בִּסְמִיכוּת ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳: