התחילו ללמודהם נשיאי המטת. שֶׁהָיוּ שׁוֹטְרִים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם וְהָיוּ מֻכִּים עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה') וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (ספרי):
הם העמדים על הפקדים. שֶׁעָמְדוּ עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּשֶׁמָּנוּ אֶת יִשְֹרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִתְּכֶם יִהְיוּ וְגוֹ'" (במדבר א'):
וּקְרִיבוּ רַבְרְבֵי יִשְׂרָאֵל רֵישֵׁי בֵּית אֲבָהַתְהוֹן אִנוּן רַבְרְבֵי שִׁבְטַיָא אִנוּן דְקַיְמִין עַל מִנְיָנַיָא
ויקריבו נשיאי ישראל. שם כלל והטעם שעשו קרבן לה' אל פתח אהל מועד:
על הפקדים - הם הנקובים בשמות במדבר סיני.
וימשחם ויקדש אותם. אחר שהקים כל אחד מהם כתקונו:
ויקריבו נשיאי ישראל. הוא שאומר לאלתר ויביאו את קרבנם וגו'.
העמדים על הפקודים. פירש״י שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל שנאמר ואתכם יהיו וגו'. לפיכך ויביאו את קרבם לכפרה לפי שמנו את ישראל, וכן מצינו בפרשת מדין עבדיך נשאו [את] ראש אנשי המלחמה אשר בידנו וגו׳ ונקרב את קרבן ה׳ לכפר על נפשותינו.