את האיל עושה הכהן זבח שלמים לה׳ על סל המצות, ועושה את מנחתו ואת נסכו. רש״י מבאר ש״זבח שלמים על סל המצות״ פירושו שישחט את השלמים על מנת לקדש את הלחם, וש״מנחתו ונסכו״ הם של האיל. השלמים הם השיא של קרבנות הנזיר, ובהם משתתף הלחם. שחיטת האיל מקדשת את המצות שבסל, וקרבן זה מבטא את השמחה על השלמת הנדר, כמנהג השלמים הנאכלים בשמחה על ידי הבעלים.
