וְהִקְרִ֥יב הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְעָשָׂ֥ה אֶת־חַטָּאת֖וֹ וְאֶת־עֹלָתֽוֹ׃

הכהן מקריב לפני ה׳ את חטאת הנזיר ואת עולתו. אבן עזרא מבאר שהכתוב מזכיר את החטאת באחרונה כמנהג הלשון, אף שסדר ההקרבה בפועל שונה. הפסוק מתאר את פעולת הכהן בהקרבת שני הקרבנות הראשונים מבין השלושה. החטאת והעולה מוקרבות תחילה, וכל אחת מהן ממלאת את תפקידה בתהליך סיום הנזירות - כפרה וקרבן כליל - לפני שיוקרב האיל לשלמים המפורש בפסוק הבא.