בְּמִדְבַּר ו׳ · ט״ו

וְסַ֣ל מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃

במילים פשוטות

עם הקרבנות מביא הנזיר סל מצות - חלות סולת בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן - ומנחתם ונסכיהם. רש״י מבאר ש״ומנחתם ונסכיהם״ הם של העולה והשלמים, שיצאו לידון בדבר חדש - שיטענו לחם - והחזירם הכתוב לכללם שיטענו נסכים כדין עולה ושלמים. המצות והשמן מצטרפים לקרבנות הנזיר ומשלימים את סדר ההקרבה של יום סיום הנזירות, כחלק ממכלול הקרבנות המובאים בהזדמנות זו.
מבוסס על רש״י, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ומנחתם ונסכיהם. שֶׁל עוֹלָה וּשְׁלָמִים; לְפִי שֶׁהָיוּ בִכְלָל, וְיָצְאוּ לִדּוֹן בְּדָבָר חָדָשׁ - שֶׁיִּטָּעֲנוּ לֶחֶם - הֶחֱזִירָן לִכְלָלָן, שֶׁיִּטָּעֲנוּ נְסָכִים כְּדִין עוֹלָה וּשְׁלָמִים (ספרי):

חלות מצות ורקיקי מצות. עֶשֶׂר מִכָּל מִין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְסַלָא דְפַּטִרִיָא סֻלְּתָּא גְרִיצַן דְפִילָן בִּמְשַׁח וְאִסְפּוֹגִין פַּטִירִין דִמְשִׁיחִין בִּמְשָׁח וּמִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל