בְּמִדְבַּר ה׳ · י״ג

ושכב איש. פְּרָט לְקָטָן וּמִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ (ספרי):

אתה שכבת זרע. שְׁכִיבָתָהּ פּוֹסֶלֶת אוֹתָהּ, וְאֵין שְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ פּוֹסֶלֶת אוֹתָהּ (כְּמַעֲשֶׂה בִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ):

ונעלם מעיני אישה. פְּרָט לְסוּמָא, הָא אִם הָיָה רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ (ספרי):

ונסתרה. שִׁעוּר שֶׁתֵּרָאֶה לְטֻמְאַת בִּיאָה:

ועד אין בה. הָא אִם יֵשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ עֵד אֶחָד שֶׁאָמַר נִטְמֵאת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה (סוטה ד'):

ועד אין בה. בְּטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה (שם ב'):

נתפשה. נֶאֶנְסָה, כְּמוֹ "וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ" (דברים כ"ב):

וְיִשְׁכֻּב גְבַר יָתַהּ שָׁכְבַת זַרְעָא וִיהֵי מְכַסָא מֵעֵינֵי בַעְלַהּ וּמִטַמְרָא וְהִיא מְסָאֲבָא וְסָהִיד לֵית בַּהּ וְהִיא לָא אִתַּחָדַת

שכבת זרע. השכיבה הידועה כי עקרה לזרע:

ונסתרה שלא גלתה היא הדבר ואפילו עד אחד אין בה שתהיה חשודה בעבורו:

והיא לא נתפשה. בעדים אנשים או על ידי נשים עד שתהיה חשודה:

ועד אין בה - שזינתה.

והיא לא נתפשה - לא נאנסה, שאם הסתירוה באונס פטורה.

ונסתרה והיא נטמאה מכאן ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא דכל סתירה אינה אלא ברה״‎י וחזינא הכא דאסרה רחמנא מספק.

והיא נטמאה בשכבת זרע של בועל. והיא נטמאה כתיב ביו״‎ד.

ועד אין בה שנטמאה ואמאי עד אין בה משום דהיא לא נתפסה ולפי שהיא בספק טעונה בדיקה.

ועד אין בה מה שפירש״‎י הא אם יש בה וכו׳‎ פירש אבל כמו ורגמו אותו בלא כסותו הא אותה בכסותה וכו׳‎ פרק נגמר הדין ובמ״‎א. ואפי׳‎ שכתב בפרש״‎י טעות סופרים היא וכן שנינו בסוטה תנא דבי ר׳‎ ישמעאל מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה רגלים לדבר שהרי קנא לה כדכתיב ועבר עליו רוח קנאה, שקנא - שפירש וכבר עבר ונסתרה ועד אחד מעידה שהיא נטמאה. וכן שנינו במסכת כתובות אין האשה נאסרת על בעלה בעד אחד אלא בשני עדים, וקנוי וסתירה אפילו בעד אחד. ומה שפירש״‎י ועד אין בה בטומאה אבל יש עדים לסתירה הוא חוזר ומפרש והוא ששנינו בסוטה ועד אין בה בה ולא בקנוי בה ולא בסתירה. ופרש״‎י בה אטומאה קאי דהא מינה סליק והיא נטמאה ועד אין בה ודרשינן אין בה תרי אלא חד, בה עד אחד נאמן ולא בקנוי ולא בסתירה.

והיא לא נתפשה במעל הבעילה.