בְּמִדְבַּר ד׳ · ט׳

וְלָקְח֣וּ ׀ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֗לֶת וְכִסּ֞וּ אֶת־מְנֹרַ֤ת הַמָּאוֹר֙ וְאֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְאֶת־מַלְקָחֶ֖יהָ וְאֶת־מַחְתֹּתֶ֑יהָ וְאֵת֙ כׇּל־כְּלֵ֣י שַׁמְנָ֔הּ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְתוּ־לָ֖הּ בָּהֶֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק עובר למנורה: ולקחו בגד תכלת וכיסו את מנורת המאור ואת נרותיה ואת מלקחיה ואת מחתותיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם. רש״י מבאר את הכלים: ״מלקחיה״ הן כמין צבת שמושכת בה את הפתילה לכל צד, ״מחתותיה״ הן כמין כף קטנה ששוליה פשוטים שחותה בה את דשן הנרות. חזקוני מוסיף ש״אשר ישרתו לה בהם״ פירושו אשר ישרתו ממנה. לפי פשט הכתוב, המנורה וכל כליה מכוסים בבגד תכלת. התורה מפרטת את כלי המנורה, המלקחיים והמחתות וכלי השמן, המשמשים בהדלקתה ובתחזוקתה, וכולם מכוסים יחד עמה. כך גם המנורה מוכנה לנשיאה בכיסוי מסודר, בהתאם לעיקרון שכל כלי קודש מכוסה לפני המסע.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מלקחיה. כְּמִין צְבַת שֶׁמּוֹשֵׁךְ בָּהּ אֶת הַפְּתִילָה לְכָל צַד שֶׁיִּרְצֶה:

מחתתיה. כְּמִין כַּף קְטַנָּה, וְשׁוּלֶיהָ פְשׁוּטִין וְלֹא סְגַלְגַּלִּים, וְאֵין לָהּ מְחִצָּה לְפָנֶיהָ אֶלָּא מִצִּדֶּיהָ, וְחוֹתֶה בָהּ אֶת דֶּשֶׁן הַנֵּרוֹת כְּשֶׁמְּטִיבָן:

נרתיה. לוצי"ש בְּלַעַז, שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶן הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִסְבוּן לְבוּשׁ תִּכְלָא וִיכַסוּן יָת מְנַרְתָּא דְאַנְהוֹרֵי וְיָת בּוֹצִינָהָא וְיָת צִבְתָהָא וְיָת מַחְתְּיָתָהָא וְיָת כָּל מָנֵי מִשְׁחָא דִי יְשַׁמְשׁוּן לָהּ בְּהוֹן

Onkelos Numbers

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

[אשר ישרתו לה בהם אשר ישרתו ממנה].

Chizkuni