וְעַ֣ל ׀ שֻׁלְחַ֣ן הַפָּנִ֗ים יִפְרְשׂוּ֮ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֒לֶת֒ וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָ֠יו אֶת־הַקְּעָרֹ֤ת וְאֶת־הַכַּפֹּת֙ וְאֶת־הַמְּנַקִּיֹּ֔ת וְאֵ֖ת קְשׂ֣וֹת הַנָּ֑סֶךְ וְלֶ֥חֶם הַתָּמִ֖יד עָלָ֥יו יִהְיֶֽה׃

קערת וכפת וקשות ומנקית. כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן:

הנסך. הַכִּסּוּי, לְשׁוֹן מָסָךְ, כְּדִכְתִיב "אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן" (שמות כ"ה):

וְעַל פָּתוֹרָא דִלְחֵם אַפַּיָא יִפְרְסוּן לְבוּשׁ תִּכְלָא וְיִתְּנוּן עֲלוֹהִי יָת מָגִּיסַיָא וְיָת בָּזִיכַיָא וְיָת מְכִילָתָא וְיָת קַסְווֹת נִסוּכָא וְלַחְמָא תְּדִירָא עֲלוֹהִי יְהֵי

ועל שולחן הפנים. להורות כי יש שם שולחנות אחרות לצורך הבשר ולחם הפנים שיש בו לא יוסר:

וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה - עַל הַשֻּׁלְחָן עַצְמוֹ יִהְיֶה הַלֶּחֶם, וַעֲלֵיהֶם בֶּגֶד הַתְּכֵלֶת, וְיָשִׂימוּ עַל הַבֶּגֶד הַזֶּה בַּשֻּׁלְחָן כָּל הַכֵּלִים, וְאַחֲרֵי כֵן יִפְרְשׂוּ עַל הַכֵּלִים וְהַשֻּׁלְחָן בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי, כִּי לִכְבוֹד הַלֶּחֶם שֶׁהוּא מְסֻדָּר כְּהִלְכָתוֹ יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת לְהַפְרִישׁ בֵּין הַשֻּׁלְחָן וְלַחְמוֹ וּבֵין הַכֵּלִים, וְהָיָה הַמִּכְסֶה הָעֶלְיוֹן בְּבֶגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי שֶׁהוּא מַרְאֶה אָדֹם, בַּעֲבוּר שֶׁהַשֻּׁלְחָן סִימָן לְכֶתֶר מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּמִדַּת הַדִּין. אֲבָל הָאָרוֹן וּמִזְבַּח הַזָּהָב בְּבֶגֶד תְּכֵלֶת, לְמִדָּה הַכְּלוּלָה מִן הַכֹּל, וּמִזְבַּח הָעוֹלָה בְּבֶגֶד אַרְגָּמָן שֶׁהוּא אָדֹם יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, כִּי שָׁם יִזָּרֵק הַדָּם כֹּפֶר נַפְשָׁם:

ועל שלחן הפנים מתוך כך יש ללמוד שהיו שם שולחנות אחרים לצורך בשר הקדש.

ולחם התמיד עליו יהיה חז״‎ק היאך היה עומד הלחם בשעת המסעות שלא יפול.