בְּמִדְבַּר ד׳ · מ״ה

אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֔י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃

במילים פשוטות

הפסוק חותם את מניין בני מררי: אלה פקודי משפחות בני מררי, אשר פקד משה ואהרן על פי ה׳ ביד משה. לפי פשט הכתוב הפסוק מסכם את מניין בני מררי הראויים לעבודה, ומדגיש שהמניין נעשה על פי ה׳ ובאמצעות משה. הביטוי הכפול ״על פי ה׳ ביד משה״ מבליט שהמניין נעשה בציווי אלוהי ובביצוע נאמן של משה. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר לסיכום המניין, והוא חותם את פירוט מספרי בני מררי, המשפחה השלישית. כך משלים הכתוב את חשבון שלוש משפחות הלוי הראויות לעבודה בנפרד, לפני המעבר לחישוב המספר הכולל של כל הלווים העובדים יחד. הדגשת ״על פי ה׳״ שבה ומבליטה שכל המניין נעשה בציווי אלוהי מפורש ובנאמנות מלאה של משה ואהרן.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אִלֵין מִנְיָנֵי זַרְעֲיַת בְּנֵי מְרָרִי דִי מְנָא משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל מֵימְרָא דַיְיָ בִּידָא דְמשֶׁה

מקור: ספריא · נחלת הכלל