בְּמִדְבַּר ד׳ · כ״ג

מִבַּר תְּלָתִין שְׁנִין וּלְעֵלָא עַד בַּר חַמְשִׁין שְׁנִין תִּמְנֵי יַתְהוֹן כָּל דְאָתֵי לְחַיָלָא חֵילָא לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא

לעבד להקים את המשכן ולפרקו כדכתיב יורידו אותו הלוים יקימו אותו הלוים.

תִּפְקֹד אוֹתָם. כָּפַל לוֹמַר תִּפְקֹד, פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר בְּעִנְיַן בְּנֵי קְהָת (במדבר ד:כ).

לִצְבֹא צָבָא וְגוֹ׳. וּבִבְנֵי קְהָת אָמַר ״לִצְבֹא״ לְבַד, כִּי הֵם הָיוּ נוֹשְׂאִים כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ הַפְּנִימִיִּים, לָזֶה אָמַר ״לִצְבֹא״, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הֵם צוֹבְאִים צָבָא הַצּוֹבֵא קֹדֶשׁ שֶׁהֵם הַיְּרִיעוֹת וְגוֹ׳ וְהַקְּרָשִׁים וְגוֹ׳ שֶׁהֵם צְבָא הַקֹּדֶשׁ, לָזֶה אָמַר לִצְבֹא צָבָא, מֵעַתָּה הֵם צוֹבְאִים הַצָּבָא.