וְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם׃

ולכל חיתם. לְכָל צָרְכֵּיהֶם:

וִיהוֹן קִרְוַיָא לְהוֹן לְמִתָּב וְרַוְחֵיהוֹן יְהוֹן לִבְעִירְהוֹן וּלְקִנְיָנֵיהוֹן וּלְכָל חֵוַתְהוֹן

ולכל חיתם לחיים נתנו ולא לקברות כמ״‎ש רבותינו.

וּלְכֹל חַיָּתָם. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא לְכָל צָרְכֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר וְכָלוּל הוּא בִּכְלַל רְכוּשָׁם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (מכות יב.) פֵּרְשׁוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְּנוּ אֶלָּא לַחַיִּים וְלֹא לִקְבוּרָה, שֶׁאֵין קוֹבְרִין בָּהֶם אֶלָּא הָרוֹצֵחַ שֶׁבָּא בּוֹ מַאֲמַר ה׳ כִּי שָׁם תִּהְיֶה קְבוּרָתוֹ. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קָשֶׁה תֵּבַת ״וּלְכֹל״, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּא מַאֲמַר ״וּלְכֹל חַיָּתָם״ אֶלָּא לְמַעֵט קְבוּרַת מֵתִים, ״לְחַיָּתָם״ הָיָה לוֹ לוֹמַר, כִּי ״וּלְכֹל״ מַשְׁמַע שֶׁמְּרַבֶּה בְּתַשְׁמִישֵׁי הַמִּגְרָשׁ, וּמַה גַּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו ״וּלְכֹל חַיָּתָם״ רִבּוּי. וְרָצָה לוֹמַר ״וּלְכֹל״ רִבּוּי, וְהִשְׂכִּילוּ שֶׁהַמִּעוּט הוּא הַנִּשְׁמָע מִתֵּבַת ״חַיָּתָם״ עַצְמָהּ, אוֹ לְפִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַעֵט הַקְּבוּרָה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת כָּל חוּץ מִמֶּנָּה, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וּלְכֹל מִין תַּשְׁמִישׁ שֶׁהוּא לַחַיִּים. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא מִעֵט אֶלָּא לִקְבוּרָה, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״לְחַיָּתָם״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמִּעֵט כָּל שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ חַיָּתָם לְגַמְרֵי, וְיִכָּנְסוּ בְּגֶדֶר הָאִסּוּר דְּבָרִים אֲחֵרִים לְבַד הַקְּבוּרָה.