בְּמִדְבַּר ל״ג · נ״ה

והיה אשר תותירו מהם. יִהְיוּ לָכֶם לְרָעָה:

לשכים בעיניכם. לִיתֵדוֹת הַמְנַקְּרוֹת עֵינֵיכֶם, תַּרְגּוּם שֶׁל יְתֵדוֹת "שִׂיכַיָּא":

ולצנינם. פּוֹתְרִין בּוֹ הַפּוֹתְרִים לְשׁוֹן מְסוּכַת קוֹצִים הַסּוֹכֶכֶת אֶתְכֶם, לִסְגֹּר וְלִכְלֹא אֶתְכֶם מֵאֵין יוֹצֵא וָבָא:

וצררו אתכם. כְּתַרְגּוּמוֹ:

וְאִם לָא תְתָרְכוּן יָת יָתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וִיהֵי דִי תַשְׁאֲרוּן מִנְהוֹן לְסִיעַן נַטְלַן זְיַן לְקִבְלֵיכוֹן וּלְמַשִׁרְיַן מַקְפַּנְכוֹן וִיעִיקוּן לְכוֹן עַל אַרְעָא דִי אַתּוּן יָתְבִין בָּהּ

לשכים. קוצים חדים מגזרת הסר מסוכתו. הנני סך את דרכך בסירים:

ולצנינם. פירושו לפי מקומו כמו ולשוטט בצדיכם שהם מכות בשוט או קוצים חדים כמו צנים פחים והנה עוד פי' להם גבול נחלתם שהם חייבים להוריש משם יושב הארץ:

לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם - לִיתֵדוֹת הַמְנַקְּרוֹת עֵינֵיכֶם. תַּרְגּוּם שֶׁל יְתֵדוֹת - שִׂכִּים. וְלִצְנִינִים - פּוֹתְרִין בּוֹ הַפּוֹתְרִין לְשׁוֹן מְשׂוּכַת חֵדֶק הַסּוֹבֶבֶת אֶתְכֶם, לִסְגּוֹר וְלִכְלוֹא אֶתְכֶם מֵאֵין יוֹצֵא וּבָא, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ל״ג:נ״ה). וְהִנֵּה בָּרוּר הוּא כִּי "שִׂכִּים" - קוֹצִים חַדִּים, מִלְּשׁוֹן ״הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ״ (ישעיהו ה ה), ״הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ״ (הושע ב ח), ״הֲלֹא אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ״ (איוב א י), ״וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלוֹעֶךָ״ (משלי כג ב) - דָּבָר חַד מִקּוֹץ אוֹ מִבַּרְזֶל. "וְלִצְנִינִים" - גַּם כֵּן סִלּוֹן מַמְאִיר, מִלְּשׁוֹן ״וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ״ (איוב ה ה), ״צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ״ (משלי כב ה), שֶׁחָסְרוּ אוֹת הַכֶּפֶל. אֲבָל הַכַּוָּנָה בְּשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם - לְהַטְעוֹת אֶתְכֶם וְלֹא תִרְאוּ וְלֹא תָבִינוּ, כְּמוֹ ״כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים״ (שמות כג ח), וְכֵן ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל״ (ויקרא יט יד) עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (תורת כהנים קדושים פרשה ב יד). יֹאמַר כִּי יְנַקְּרוּ עֵינֵיכֶם לְהַטְעוֹת אֶתְכֶם וְלֹא תִרְאוּ וְלֹא תָבִינוּ, וִילַמְּדוּ אֶתְכֶם בְּכָל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם וְלַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם״ (שמות כג לג). וְאַחַר שֶׁיִּהְיוּ שִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְיַטְעוּ אֶתְכֶם לָשׁוּב מֵאַחֲרַי, יִהְיוּ צְנִינִים בְּצִדֵּיכֶם שֶׁיַּכְאִיבוּ וִיצַעֲרוּ אֶתְכֶם לִשְׁלֹל וְלָבוֹז אֶתְכֶם. וְאַחַר כָּךְ ״וְצָרְרוּ אֶתְכֶם״ - שֶׁיִּלָּחֲמוּ בָּכֶם וְיָבִיאוּ אֶתְכֶם בְּמָצוֹר, וַאֲנִי אַגְלֶה אֶתְכֶם מִפְּנֵיהֶם גָּלוּת שְׁלֵמָה, כִּי כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם עַל יְדֵיכֶם שֶׁיִּגְלוּ כֻּלָּם מִן הָאָרֶץ וְלֹא תוֹתִירוּ מֵהֶם שָׁם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי - כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם וְלֹא אַשְׁאִיר מִכֶּם בָּאָרֶץ גַּם אֶחָד. וְכָעִנְיָן הַזֶּה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ (כג יג): ״וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשׁוֹטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם עַד אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה״. אָמַר "פַּח וּמוֹקֵשׁ" בַּטָּעוּת אֲשֶׁר יַטְעוּ אֶתְכֶם, כְּמוֹ ״כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ״, "וּלְשׁוֹטֵט בְּצִדֵּיכֶם" - שֶׁיְּיַסְּרוּ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים לִשְׁלֹל וְלָבוֹז וּלְהַכְאִיב מְאֹד, "וְלִצְנִינִים בְּעֵינֵיכֶם" - הוּא עִוְרוֹן עֵינֵי הַלֵּב לִטְעוֹת עוֹד אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, עַד אָבְדָם מֵעַל הָאָרֶץ, כְּעִנְיַן ״פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ״ (ישעיהו ו י):

לשכים בעיניכם - לשון קוצים וסרפדים הנוקבים את העינים כמו: הנני סך את דרכך בסירים. ובספר יהושע מוכיח שם: והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצדיכם. לשון אבי יסר אתכם בשוטים. שוט לסוס.

ולצנינים - גם הוא ממיני קוצים המזיקים לבני אדם. מנחם בן סרוק חברו עם ואל מצינים יקחהו. אך אני מפרשו לשון כצנת שלג. שהרי שם כתב: אשר קצירו רעב יאכל ואל מצינים יקחהו ושאף צמים חילם, כלומר: הליסטים הרעבים והערומים צנים והצמאים יקחו ממונם.

לשכים בעיניכם לשון קוצים כמו כמשוכת חדק.

ולצנינם לשון צנים ופחים.

וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ וְגוֹ׳ וְהָיָה וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) שֶׁאָמְרוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה״ הוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כָּאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם יוֹתִירוּ אוֹתָם לְצַד הָרָצוֹן וְהַשִּׂמְחָה בָּהֶם לְצָרְכֵיהֶם, הוּא מְבַשְּׂרָם שֶׁיִּהְיוּ לְשִׂכִּים וְגוֹ׳.

וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא מִלְּבַד שֶׁיַּחְזִיקוּ בְּחֵלֶק מֵהָאָרֶץ שֶׁלֹּא זְכִיתֶם בּוֹ, אֶלָּא גַּם חֵלֶק שֶׁזְּכִיתֶם בּוֹ אַתֶּם וִישַׁבְתֶּם בּוֹ, וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל חֵלֶק שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים בּוֹ לוֹמַר ״קוּמוּ צְאוּ מִמֶּנּוּ״. וּפֵרוּשׁ תֵּבַת עַל כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כ:כד) ״עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי״, ״עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ (דברים לב:נא).