בְּמִדְבַּר ל״ג · נ״ד

וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מצווה: והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם, לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו, אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה, למטות אבותיכם תתנחלו. רש״י מבאר ש״אל אשר יצא לו שמה״ הוא מקרא קצר, וש״למטות אבותיכם״ פירושו לפי חשבון יוצאי מצרים. אבן עזרא מבאר ש״והתנחלתם״ הוא כמו והתאויתם. הפסוק קובע את שיטת חלוקת הארץ: בגורל, לפי גודל המשפחות - הגדולים מקבלים נחלה גדולה יותר והמעטים נחלה קטנה יותר, אך הקביעה הסופית נעשית בגורל. עצם השילוב בין גודל השבט לבין הגורל מבטא צדק וגם השגחה אלוקית בחלוקה. בכך מסדירה התורה את אופן ירושת הארץ בין השבטים, כך שכל שבט ומשפחה יקבלו את חלקם באופן הוגן ומכובד.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אל אשר יצא לו שמה. מִקְרָא קָצָר הוּא זֶה: אֶל מָקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה:

למטות אבתיכם. לְפִי חֶשְׁבּוֹן יוֹצְאֵי מִצְרַיִם (בבא בתרא קי"ז); דָּ"אַ - בְּי"ב גְּבוּלִין כְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַחְסְנוּן יָת אַרְעָא בְעַדְבָא לְזַרְעֲיַתְכוֹן לְסַגִיאֵי תַּסְגוּן יָת אַחֲסַנְתְּהוֹן וְלִזְעִירֵי תַּזְעִירוּן יָת אַחֲסַנְתְּהוֹן לִדְיִפּוֹק לֵהּ תַּמָן עַדְבָא דִי לֵהּ יְהֵי לְשִׁבְטֵי אֲבָהַתְכוֹן תַּחְסְנוּן

Onkelos Numbers

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והתנחלתם. כמו והתאויתם והפעול הארץ:

וטעם להזכיר לרב תרבו. לדבק אחריו ואם לא תורישו:

On Your Way

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל. בְּפָסוּק זֶה נִתְקַשּׁוּ הַמְפָרְשִׁים מְאֹד, בְּאָמְרָם כִּי תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה מְדַבֶּרֶת מֵאִבּוּד הָאֻמּוֹת וְצַלְמֵי מַסֵּכוֹתָם, וְכֵן סוֹף הַפָּרָשָׁה, ״וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, וְאֵיךְ הִכְנִיס בֵּין הַדְּבֵקִים פָּסוּק ״וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ״. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁלֹּא קָשֶׁה מִידֵי, כִּי בְּאִבּוּד הַצְּלָמִים וְהַבָּמוֹת וְגֵרוּשׁ כָּל הָאֻמּוֹת הִטִּיל ה׳ עֲבוֹדָה רַבָּה עַל יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הֵן שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר כִּקְדֵרָה דְּבֵי שׁוּתָפֵי וְתִתְבַּטֵּל מִצְוָה זוֹ, כִּי כָּל אֶחָד יֹאמַר אֶפְשָׁר לְמִצְוַת בִּעוּר שֶׁתִּתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים; הֵן שֶׁיִּגְרֹם מַחֲלֹקֶת בֵּין הַשְּׁבָטִים, כִּי כָּל אֶחָד יִבְחַר לוֹ הָרַע בְּמִעוּטוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם הַרְבֵּה צְלָמִים וּמַסֵּכוֹת. עַל כֵּן הִכְנִיס תּוֹךְ עִנְיָן זֶה פָּסוּק ״וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל״ כִּי בָּזֶה בָּטְלוּ כָּל הַחֲשָׁשׁוֹת.

Vocalized Edition