ה׳ מצווה להוריש את כל יושבי הארץ מפניכם, לאבד את כל משכיותם ואת כל צלמי מסכותם, ולהשמיד את כל במותם. רש״י מבאר ש״והורשתם״ פירושו וגירשתם, וש״משכיותם״ הוא כתרגומו בית סגידתם, על שם ריצפת האבנים ששיטחו להשתחוות עליה. אבן עזרא מבאר ש״במותם״ הם מקומות גבוהים. הפסוק מפרט את חובת ביעור עבודה זרה מן הארץ: לא רק גירוש העמים, אלא גם השמדת כל מתקני הפולחן שלהם - הצלמים, המסכות והבמות. עצם הדגשת שלושה סוגים של אלילות - משכיות, צלמי מסכות ובמות - מלמדת על היקף הציווי לעקור כל שריד של עבודה זרה. בכך מדגישה התורה שירושת הארץ כרוכה בטיהורה המלא מן הפולחן הזר, כתנאי לישיבת ישראל בה בקדושה.